עמוד:19

לפיכך אפשר להבין את פנייתה של פצפונת אל המבוגרים - פצפונת פונה לנהג בשם " מר הולק , " וכשהיא פונה אל המורים היא אומרת " רבותי" ( מילת פנייה רשמית כשפונים לקהל . ( פצפונת , שהיא רק ילדה , זוכה להתייחסות מנומסת של המבוגרים ; המורה הצעיר מקדים תואר נימוס לשם משפחתה - " העלמה פוגה ; " וכשפצפונת מציגה את עצמה היא משתמשת רק בשם משפחתה ואומרת : "שמי פוגה . " ב . בגרמנית , כמו בשפות אירופיות אחרות , מקובל גם היום לפנות אל אדם מבוגר בגוף שלישי במקום בגוף שני " ) עכשיו יקשיב נא לי אדוני היטב , והאם אדוני יודע מי מבשל ? והאם אדוני יודע מי מרוויח כסף ? מה בעצם אדוני יודע ? ואז אדוני מתיישב לו וכותב לאמו של הילד מכתב . ( " פנייה בגוף שלישי מקובלת גם בעברית המודרנית בהקשרים מסוימים ( כבוד השופט , כבוד הרב וכו . ( ' הערה : בתרגום החדש של מיכאל דק , בניגוד לתרגומים הוותיקים ובשונה משפת המקור , אין עקביות בשימוש בגוף שלישי כדרך נימוס , ויש מקומות שבהם פצפונת פונה למר ברמזר בגוף שני . ג . בתקופה שבה נכתב הספר עדיין הקפידו במקומות רבים מאוד בעולם להשתמש במילות נימוס : " תרשה לי , " " הואילו" וכו . ' ביטויים כאלה אפשר למצוא גם בספרים שנכתבו בעברית בארץ לפני שנים רבות . הפעילות שלהלן נועדה להביא אפיונים אלה למודעות של הילדים ולסייע להם להבין את ההבדל בין העולם של הסיפור לבין עולמם בישראל כיום . קוראים באוזני הילדים כמה משפטים מתוך הטקסט , שבהם פצפונת פונה למר ברמזר בגוף שלישי , למשל : "עכשיו יקשיב נא לי אדוני היטב , " "האם אדוני יודע מי מבשל , " ? " ואז אדוני מתיישב לו וכותב לאמו של הילד מכתב , " "מה בעצם אדוני יודע " ? מבקשים מהילדים להקשיב ולזהות במה צורת דיבור זו שונה מהדיבור שלנו היום . הילדים יוכלו לראות את הפנייה בגוף שלישי - "אדוני" ( הוא ) במקום "אתה , " "מתיישב לו" במקום " מתיישב לך , " "יקשיב" במקום "תקשיב . " הילדים יראו את השימוש במילה "אדוני , " שהיא מילת נימוס . שואלים - איזו הרגשה נוצרת כאשר מדברים זה לזה בגוף שלישי ? ( ריחוק , כבוד ) מבקשים מהילדים למצוא בטקסט עוד ביטויים של נימוס . מסבירים לילדים את ההבדל בין העברית לגרמנית , ואת הקשר בין התקופה שבה נכתב הספר לבין הסגנון . הערה דידקטית : המילה "הוא" משמשת כאן בשתי משמעויות : המשמעות האחת היא המשמעות התקנית בעברית , לציון גוף שלישי : "הוא חושב , " כשמדברים על מי שאינו נוכח בחדר . המשמעות האחרת היא זו השאולה מגרמנית , לציון פנייה מנומסת למי שנמצא בחדר : "הוא חושב" - כלומר "אתה חושב , " במקרה שהנוכח הוא מבוגר , נכבד וכו . '

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר