|
|
עמוד:240
גאופוליטיקה של מים קיים חשש כי במאה ה21- המחסור במים ישמש עילה לפרוץ מלחמות . כיום קיימים בין מדינות שונות סכסוכים ומחלוקות , שבמרכזם הבעלות על מקורות המים העליים , ובעיקר על הנהרות והאגמים ועל האקוויפרים של מי התהום , המשותפים לשתי מדינות או יותר . עיקר הבעיות נובעות ממצבים שבהם חלק ממקורות המים של מדינה אחת מתחדשים על ידי מים המגיעים אליה ממקורות הנמצאים במדינה שכנה - דרך נהרות או בזרימה תתקרקעית של מי תהום . כאשר המדינה שהמים מגיעים ממנה " ) המדינה העילית , " השוכנת במעלה הנהר ) מגבירה את הניצול של מי הנהר או של מי התהום שבשטחה , נפגעים מקורות המים במדינה שהמים זורמים אליה " ) המדינה התחתית , " השוכנת במורד הנהר . ( בעיה אחרת יכולה להיווצר כאשר המדינה העילית מזהמת את המים העוברים בשטחה , ולמדינה התחתית מגיעים מים מזוהמים . המשפט הבין-לאומי קובע כי על כל המדינות השותפות באגן הניקוז של נהר לתאם ביניהן בניית מפעלי מים , ולהימנע משימוש במי הנהר באופן שיזיק למדינות השותפות האחרות . כדי לפתור סכסוכי מים בין מדינות ברחבי העולם הותקנו תקנות ביןלאומיות ( כגון " תקנות הלסינקי" משנת , ( 1966 המתוות עקרונות שמדינות החולקות מקור מים משותף צריכות לנהוג לפיהם . לתקנות אלה אין מנגנון אכיפה , ולכן הן נותרו בגדר הנחיה בלבד . ברחבי העולם קיימים כמה סכסוכים שמקורם בחלוקה של מקורות מים : סין והודו - רמת טיבט מהווה מקור מים ללמעלה מ10- נהרות באסיה - הצ'אנג-ג'יאנג ( היאנג-צה , ( הנהר הצהוב ( הוואנג-הה , ( הברהמפוטרה והמקונג . סין משתמשת בכמויות מים עצומות הזורמות באפיקי הנהרות בטיבט , והיא אינה מאפשרת למים להגיע במורד הנהרות לשטחה של הודו . זוהי הסיבה לכך שאזורים חקלאיים נרחבים בהודו סובלים ממצוקת מים . על רקע נושא זה קיים סכסוך בין המדינות . הודו ובנגלדש - הודו מתכננת להטות חלק ממי הנהרות הזורמים מקרחונים בהרי ההימלאיה , כמו הברהמפוטרה והגנגס , לתעלות שיספקו מים לאזורים מוכי בצורת בדרום המדינה . ביצוע ההטיה יפחית בכ 30 % - את כמות המים המגיעה לבנגלדש . ( בנגלדש כבר ספגה בעבר נזקים הנובעים מהקמת סכר על נהר הגנגס , שכן הסכר גרם להתייבשותם של אזורי החקלאות המצויים בצפון המדינה ( . בנגלדש הביעה את התנגדותה לתכנית התעלות של הודו , והנושא נמצא בדיונים במוסדות בין-לאומיים . אנגולה , זמביה , זימבבואה ומוזמביק - מדינות אלה חולקות את השימוש בנהר הזמבזי . בתחומה של זימבבואה נבנה על הנהר סכר לאגירת מים למטרות ייצור חשמל באגם שנוצר מאחוריו , אגם קריבה . אנגולה , זמביה ומוזמביק ניזוקות מהפרוייקט , שכן בעונות היבשות זימבבואה מפעילה את הסכר ואוגרת את המים בשטחה כדי לייצר לעצמה חשמל , ובכך נמנעת מהן אספקת מים בשנים אלה ( למרות שאזור זה עשיר מאוד במשקעים עד 2 , 000 מ"מ בשנה . ( בעונות הגשומות , לעומת זאת , כאשר עוברים בשטחה מים בכמות עודפת , זימבבואה פותחת את הסכר , ואז האזורים המצויים במורד הנהר ניזוקים בשל ההצפות הפוקדות אותם . קוריאה הצפונית וקוריאה הדרומית - קוריאה הצפונית הקימה סכר על נהר אימג'ין , סמוך לגבולה עם קוריאה הדרומית . קוריאה הדרומית רואה בכך איום , שכן קוריאה הצפונית יכולה לפוצץ את הסכר שבתחומה ולגרום להצפה של שטחים נרחבים בקוריאה הדרומית . לכן בנתה קוריאה הדרומית סמוך לגבול סכר משלה , הנקרא " סכר השלום . " ואף על פי כן , בשנת 2009 שיחררה קוריאה הצפונית 40 מלמ"ק ( מיליון מטרים מעוקבים ) מהסכר , וגל גאות עצום , ששטף את הנהר , הרג שישה אנשים בקוריאה הדרומית . קוריאה הצפונית טענה שהייתה חייבת לשחרר את המים העודפים , התנצלה ואף הבטיחה שבעתיד תזהיר את שכנתה מדרום לפני מעשה . שורה של סכסוכי המים בעולם פורצים בין מדינות במזרח התיכון . על סכסוכים אלה תלמדו בהרחבה ביחידת החובה "הגאוגרפיה של המזרח התיכון . " ? בחרו באחד מסכסוכי המים במזרח התיכון וחפשו מידע אודותיו . הסבירו את הטיעונים של כל מדינה המעורבת בסכסוך ביחס לתביעתה נליצול מי הנהר , ותארו באיזה מצב מצויים כיום הצדדים בסכסוך . תוכול להיעזר בספר "גאוגרפיה של המזרח התיכון" מאת ארנון סופר ודילת גרוס-ןל . סכסוכי המים המרכזיים במזרח התיכון
|
|