|
|
עמוד:299
ניצול המחצבים המתכתיים בעולם תפרוסת המחצבים בסלעי קרום כדור הארץ אינה אחידה , ולרוב , מחצב בכמות גדולה מזרז את תהליכי הפיתוח של המדינה שהוא נמצא בה . בדרך כלל , המדינות המפותחות מנצלות ביעילות את הבצרים המצויים בתחומן - החל בכרייתם , המשך בהובלתם למפעלי התעשייה המעבדים אותם למוצרים מוגמרים , וכלה בשיווקם בתוך המדינה או ביצוא המוצרים למדינות אחרות . צ'ילה , לדוגמה , היא כיום יצרנית הנחושת הגדולה בעולם , והיא נמנית עם המדינות המפותחות בדרום אמריקה במידה רבה בזכות מכרות הנחושת המרובים המצויים בתחומה . במדינות הפחות-מפותחות המצב שונה - לעתים קרובות המחצבים המצויים בתחומיהן נכרים ומיוצאים לרחבי העולם כחומרי גלם , ואילו עיבוד חומרי הגלם מתבצע במדינות המייבאות , בעיקר במדינות המפותחות . מאחר שמחירם של חומרי הגלם בשוקי העולם נמוך יחסית , ועיקר הרווח מתקבל ממכירת המוצרים המוגמרים - הרווחים של המדינות הפחות-מפותחות נמוכים מהרווחים של המדינות המפותחות . בעבר היו אלה המדינות הקולוניאליות שניצלו את המחצבים במדינות שהיו בחסותן , והן העבירו אותם למדינות האם באירופה , ללא תמורה הולמת לתושבים המקומיים ותוך ניצול מחפיר שלהם ככוח עבודה זול . אבל כיום , בעיקר מאז אמצע המאה העשרים , במדינות רבות פועלות חברות רב-לאומיות . אמנם חברות אלה משלמות תמלוגים ומסים למדינות שבתחומיהן מתבצעת כריית המחצבים , אבל הן גם המרוויחות העיקריות מהבצרים , שכן הן מייצאות אותם לרחבי העולם ואף מעבדות אותם למוצרים מוגמרים . בשנים האחרונות רבות מהמדינות הפחות-מפותחות עצמן משקיעות מאמצים בפיתוח ענפי תעשייה לעיבוד המחצבים שבתחומיהן . כמו כן מתחוללים כיום תהליכים חשובים המגבילים את עוצמתן של החברות הרב-לאומיות . רבות מן המדינות , למשל מדינות אפריקה , יזמו הליכי חקיקה בשיתוף ארגונים בין-לאומיים ( בהם הבנק העולמי . ( החוקים החדשים קובעים את כללי המיסוי , התמלוגים וההגנה על הסביבה . וכאשר חברות רב-לאומיות מבקשות מימון מבנק גדול , פעילותן נבדקת בקפדנות . זאת ועוד : החשיפה והשקיפות הקיימות בימינו בזכות אמצעי התקשורת , גורמות לחברות הרב-לאומיות להתייחס בכובד ראש לתדמית שלהן בעולם . בזכות גישה זאת הן משתדלות לשמור על חוקי העבודה , לקיים מערך תשלומים תקין , ולצמצם ככל האפשר את הפגיעה בסביבה . הן אף מפתחות באזורי הכרייה תשתיות לרווחת העובדים - דרכי גישה , קווי חשמל , מים ותקשורת ואף בתי מגורים , בתי ספר ומרפאות . התוצאה היא שכיום , פרוייקט כרייה גדול במדינה פחות-מפותחת ואפילו במדינה תת-מפותחת , הופך ברבים מן המקרים זרז לפיתוח כלכלי . ואף על פי כן , עדיין נפוצות תופעות של ניצול לא הוגן של המחצבים בחלק מהמדינות הפחות-מפותחות והתת-מפותחות . כך קורה בעיקר כאשר מקבלות הזיכיון הן חברות פרטיות או חברות מקומיות , שלא נדרשת מהן הקפדה על החוקים ושקיפות בדרכי הניהול והעבודה , כמקובל בחברות הרב-לאומיות הגדולות . התופעות השליליות אופייניות בעיקר לחלק מן המדינות התת-מפותחות שמשטרן אינו דמוקרטי ( בעיקר מדינות באפריקה ובמרכז אסיה , ( שבהן כספי התמלוגים מהמכרות מגיעים לכיסם הפרטי של השליטים ושל מקורביהם , ולא לקופת המדינה . ככל שהמדינה דמוקרטית יותר והתקשורת בה פתוחה יותר - כן גוברים היתרונות והרווחים של תושבי המדינה ושל ממשלתה . חברה רב-לאומית - חברה שיש לה מפעלים וסניפים בכמה מדינות . ההנהלה ומרכזי הפיתוח של החברות הרב-לאומיות מצויים במדינות המפותחות , ואילו הייצור מתבצע במקרים רבים במדינות הפחות-מפותחות .
|
|