|
|
עמוד:157
צורות הנוף שהרוח מעצבת נופי סחיפה הרוחות מסירות את חומרי הבליה הקטנים והקלים מעל פני השטח , ומסיעות אותם . שברי סלעים וחצץ כבדים , שהרוחות אינן מסוגלות להסיע , הן משאירות מאחוריהן . שטח המכוסה בשברי סלעים כאלה מכונה "צריר" ( חמאדה , ( והוא אופייני לנופי המדבר . לעתים אפשר לראות , בעיקר באזורי המדבר , סלעים בעלי ברק . הגרגירים המוסעים על ידי הרוח , הם המלטשים את הסלעים עד שהם מבריקים . במדבריות שבהם מצויים סלעים הניתנים לסחיפה בקלות , כמו אבן החול , אפשר לראות סלעים המעוצבים בצורה של עמודים , פטריות , קשתות וצורות מיוחדות אחרות . הרוח לבדה אינה יכולה לפסל צורות אלה - היא משתתפת בעיצובן עם גורמים נוספים : תהליכים של בליה כימית ובליה ביולוגית יוצרים שקעים וחריצים בסלעי אבן החול , והרוח ממשיכה את פעולות העיצוב עד שמתקבלות צורות הנוף המיוחדות . נופי השקעה שקיעת החלקיקים הנישאים על ידי הרוח יוצרת שתי צורות נוף עיקריות : מישורי לס וחוליות ( דיונות . ( מישורי לס גרגירי האבק נישאים ברוח ושוקעים במשך עשרות-אלפים ועד מיליוני שנים . הם יוצרים משקע צהבהב ועשיר בחרסיות , בעל גרגירים עדינים , הנקרא "לס . " הלס ממלא כל שקע בנוף , מכסה גבעות ויוצר מישורים ורמות . מישורים ורמות כאלה מצויים , למשל , באזור לה פמפה שבדרום אמריקה , בשטחים נרחבים במרכז אירופה , בצפון סין , וגם בישראל , בעיקר בנגב הצפוני . שכבות הלס מצטברות זו על גבי זו , ועוביין יכול להגיע למאות מטרים . כאשר מי הגשמים מרטיבים את החרסיות שבלס , הן תופחות , סותמות את הנקבובים שבין גרגירי החרסית ומקשות על המים לחדור פנימה . לכן , זמן קצר לאחר הגשם מתפתח על גבי הלס נגר עילי . הנגר סוחף את גרגרי הלס שאינם מלוכדים , וחותר בקלות בשכבות הרכות של הלס . במקביל , חלק ממי הגשמים חודרים לקרקע הלס דרך סדקים הנוצרים על פני השטח כאשר היא מתייבשת . צריר ( חמאדה ) - שטח המכוסה בשברי סלעים ובחצץ - נוף סחיפה האופייני לאזורי המדבר . הצריר נוצר על ידי הרוח , המסיעה חלקיקים קלים ומשאירה אחריה שברי סלעים שאין בכוחה לסחוב . לס - משקע צהבהב המכיל גרגירים קטנים מאוד של אבק וחרסיות הנישאים ברוח . צריר במישור פארן בנגב , ישראל צורות שונות מפוסלות באבן חול על ידי הרוח במדבר המערבי , מצרים
|
|