עמוד:53

כשעולים חדשים “ מתערבבים” עם ותיקים ... כל קבוצת עולים שהגיעה לתל אביב-יפו הביאה אתה את השפה , את המנהגים ואת המאכלים שהיו נהוגים במדינה שממנה הגיעה . העולים הביאו אתם גם שירים , סיפורים ומנגינות . בעיר הם נפגשו עם העולים הוותיקים , אלה שהגיעו לפניהם וכבר התבססו , ועם ה"צברים , " אלה שנולדו כאן . במפגשים אלה הוותיקים השפיעו על החדשים , והחדשים השפיעו על הוותיקים . לעתים המפגש בין התושבים הוותיקים לעולים החדשים לא היה פשוט . חלק מהמנהגים שהביאו אתם העולים נראו לוותיקים מוזרים , הם חשבו שאלה מנהגים שמתאימים לחיים בגולה , אך אינם מתאימים לחיים בארץ . עם הזמן העולים והוותיקים למדו לכבד אלה את אלה . לפניכם כמה דוגמאות של מילים , מאכלים ומנהגים שהביאו אתם עולים מארצות שונות ובתקופות שונות , ואשר נהפכו עם השנים לישראליים . המימונה ליהודים שחיו בארצות צפון אפריקה , כמו מרוקו ותוניסיה , היה מנהג מיוחד . ביום שאחרי סיום חג הפסח הם ערכו שולחן עם מאכלים מתוקים , כסימן לברכה ולמזל טוב , והשכנים עברו מבית לבית , טעמו מהמאכלים המתוקים ובירכו זה את זה . הם קראו לחגיגה הזאת "מימונה . " כשיהודי צפון אפריקה עלו לארץ הם המשיכו במנהג זה . המילה "נו" כשהגיעו לארץ החלוצים ( העולים הראשונים ) מרוסיה לפני כ100- שנים , הם הביאו את המילה " נו , " שבה השתמשו העגלונים הרוסים כדי לזרז את הסוסים . גם בעברית אנחנו משתמשים במילה הזו כדי לזרז זה את זה : "נו , הולכים כבר לסרט " ? שטרודל " אדוני , אתה רוצה שטרודל לצד הקפה שהזמנת " ? את השאלה הזו היה אפשר לשמוע בהרבה בתי קפה תל אביביים לאחר העלייה של היקים ( כינוי ליהודים שעלו מגרמניה . ( השטרודל היא עוגת תפוחי עץ שנמצאת כיום בתפריט של בתי קפה ובתים רבים . בעמודים הבאים נכיר את שני גלי העלייה הגדולים שהגיעו לתל אביב לאחר שקמה המדינה ונלמד איך המדינה והעיר קלטו אותם .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר