|
|
עמוד:72
( OPeration Code ) ובחלק מן ההוראות גם אופרנד ( Operand ) או שניים . מבנה כללי של הוראה הכוללת שני אופרנדים הוא : אופרנד מקור , אופרנד יעד ( קוד ההוראה ) לדוגמה בהוראה : : MOV AX , BX MOV הוא קוד ההוראה ( OP Code ) AX הוא אופרנד היעד – שבו מאוחסנת התוצאה BX הוא אופרנד המקור לפניכם סדרה של פעולות ( אלגוריתם , ( שמבצע המיקרו-מעבד לגבי כל הוראה בתכנית : . 1 הבאת ההוראה לביצוע מן הזיכרון של המיקרו-מעבד . . 2 פענוח ההוראה , זיהוי הפעולה והאופרנדים הדרושים למימושה . . 3 קריאת האופרנדים הדרושים ( אם ישנם כאלה ) למימוש ההוראה מן הזיכרון . . 4 ביצוע ההוראה ואחסון התוצאות באופרנד היעד שנקבע לכך . אפשר לחלק את פעולות האלגוריתם לשני שלבים עיקריים : הבאה – ( Fetch ) פעולות 2 , 1 ו . 3- ביצוע – ( Execute ) פעולה . 4 האלגוריתם שהוצג לפניכם מופעל באופן מחזורי על כל הוראה והוראה בתכנית . מחזור של ביצוע האלגוריתם מכונה – מחזור הבאה וביצוע ( או . ( Fetch-execute cycle נתאר לדוגמה את מחזור ההבאה והביצוע של ההוראה . MOV AL , 0 Fh שלב ההבאה המיקרו-מעבד קורא מן הזיכרון את ההוראה לביצוע ומביא אותה . לשם כך המיקרו-מעבד משתמש באוגר שנקרא מצביע הוראות . IP ( Instruction Pointer ) האוגר הזה מכיל את כתובתו של תא הזיכרון , שיש להביא ממנו את ההוראה הבאה לביצוע . לעתים האוגר הזה מכונה בשם מונה תכנית . PC ( Program Counter ) – כתובתו של תא הזיכרון מועברת על-ידי האוגר בפס הכתובות , ובפס הבקרה מציין המיקרו-מעבד שזאת פעולת קריאה מן הזיכרון . בפס הנתונים ההוראה מועברת מן הזיכרון ( מתא שכתובתו הועברה בפס הכתובות )
|
|