|
|
עמוד:40
פתח לתהום: מעיינות המים החיים הנובעים מן הסלע נחשבו מאז ומתמיד מתנת חסד פלאית של הטבע. למי המעיינות תפקיד מרכזי במשק המים. ראשית, מים אלה מהווים מקור לנחלים רבים, שכן רוב נחלי האיתן באזור מקבלים אספקת מים רצופה ממעיינות. שנית, אפשר לתפוס את מימיהם, לאגור אותם ולהשתמש בהם גם בעונת הקיץ. מאז ומתמיד נתפסו מי המעיינות באזור באמצעות מערכות מים משוכללות )תעלות, מנהרות חצובות בסלע ובורות,( אשר אליהן נאספו המים ובהן הובילו אותם למקומות נוחים לאגירה. המים הנובעים מהמעיינות הגדולים הם בדרך כלל באיכות טובה מאוד, וכשהם זורמים בין שכבות הסלע מומסים לתוכם מינרלים שונים. ה״מים המינרליים״ שאנו שותים מקורם במעיינות. מי המעיין הם מי תהום אשר נעים בתוך הסלע, מגיעים אל פתח טבעי בפני השטח ושם פורצים החוצה. הם נפוצים באזורים של אבני גיר סדוקים ובזלת. המעיינות שונים זה מזה בכמות המים השופעת מהם: בחלקם שפיעת המים קטנה, ולפעמים יש רק בצבוץ של מים מן האקוויפר; ובחלקם האחר היא גדולה: כמו למשל במעיינות הדן, המזינים את נחל דן. כמות המים השופעת מכל מעיין תלויה בכמה גורמים: א גודל אזור ההזנה. ב. כמות המשקעים היורדת באזור. ג. מספר המעיינות הניזונים מאותו אקוויפר. ד. כמות המים הנשאבת, באמצעות בארות, מן האקוויפר שממנו ניזון גם המעיין. ה. ההבדל בגובה בין הפתח שדרכו נובע המעיין לבין גובה המים באקוויפר, וכן גודל הפתח. בדרך כלל מעיינות הנובעים מאקוויפרים חופשיים משתנים בזרימתם ומושפעים מאוד מתנאי האקלים. נביעתם של מעיינות כאלה עשויה להיפסק בתקופות דלות במשקעים. מעיינות הנובעים מאקוויפר סגור הם בעלי זרימה גדולה וקבועה, והם מושפעים פחות מן האקלים. מי הפשרת השלגים, הנובעים למרגלות החרמון, זורמים בעוצמה בנחל חרמון
|
|