|
|
עמוד:8
איכות = כמות בימינו, בעיית המים אינה מצטמצמת לסיפור מקומי על כמה בארות בודדות. בעיית המים מורכבת הרבה יותר; כשם שהחיים בתקופתנו המודרנית מורכבים הרבה יותר. הגידול המהיר באוכלוסיית האנשים באזור יצר לחץ כבד על מקורות המים השונים. אמנם באמצעות הסכנולוגיה המתפתחת הצלחנו להגדיל את יכולתנו להפיק מים ואף לייצר מעט "יש מאין" )באמצעות ״זריעת עננים״ ובאמצעות מתקנים להתפלת מי ים,( אך שיעור הגידול בהפקת מים לא רק שאינו מדביק את צרכינו אלא אף גורם להידלדלותם של מקורותינו ומסב להם, לעתים, נזקים בלתי הפיכים )באשר בארות מתייבשות או מומלחות( ואם לא די בכך, התפתחותה של החברה שאנו חיים בה תבעה מחיר כבד גם מאיכותם של המים שאנחנו משתמשים בהם. חומרי פסולת הנפלטים מתהליכי ייצור אינטנסיביים בתעשייה, בחקלאות ובשימושים ביתיים מוצאים את דרכם אל מקורות המים העיליים והתת קרקעיים ומזהמים אותם. חלק מהמים הופכים לבלתי ראויים לשימוש, ובדרך זו "תורמת״ בעיית איכות המים אף היא למחסור במים, מחסור שאנחנו כבר חשים באזורנו. והמצב רק ילך ויחמיר בעתיד. בשנת 2010 יחסרו 5ו7 מיליוני מ״ק מים, בשנת 2020 יחסרו 2.1 מיליארד (!) מ׳׳ק מים ובשנת 2040 נרגיש בחסרונם של 2.2 מיליארד מ״ק מים! המים יחסרו לכל תושבי האזור, והחובה לשמור על האוצר היקר הזה היא נחלת כולנו!
|
|