|
|
עמוד:7
״מצרים היא מתנת הנהר״ אמר הרודוטוס, ההיסטוריון היווני. ואכן, הצלחתם של תושבי האזור להטות את מי הנהרות הגדולים - הנילוס במצרים, הפרת והחידקל במסופוטמיה - ולהבטיח בכך את ייצור המזון שלהם, הביאה להתפתחותן של חברות מאורגנות ולפריחתן של תרבויות מפוארות. ה״פינה״ הקטנה שלנו בתוך המזרח התיכון לא בורכה בנהרות גדולים. תושבי האזור נסמכו בעיקר על ״מתנות״ השמים - הגשמים בעונות החורף הקצרות. מיעוט הגשמים חייב את האנשים שחיו כאן להקים מערכות מים מתוחכמות לצורך איסוף מי גשמים, קידוח בארות להפקת מי תהום ותכנון אספקת מים בעונות היובש. מיעוט מקורות המים גרם, לאורך ההיסטוריה, למאבקים ולסכסוכים בין תושבי המקום, ולעתים הביא לעקירת אוכלוסיות שלמות מאזורים מוכי בצורת.
|
|