|
|
עמוד:4
מבוא: מאותו צד של הגבול לא רחוק מדי, לא קרוב מדי 49,000,000 קילומטר מהשמש, בין כוכב הלכת נוגה, הלוהט בגאזים רעילים, ובין מאדים הצחיח והקפוא, נמצא כוכב הלכת ארץ. לו היה מרחקו של כדור הארץ מהשמש שונה אך במעט, לא הייתה מתקיימת בו התופעה אשר מייחדת אותו משאר כוכבי הלכת במערכת השמש: קיומם של המים על פניו במצב צבירה נוזלי. בזכות מרחקו מהשמש, מים מצטברים על פני כדור הארץ במצב נוזלי ורק חלק מהם מתאדים או קופאים כמוצק. היו מי שאמרו שבמקום לקרוא לכוכב הלכת שלנו ׳׳ארץ״, מן הראוי היה לקרוא לו כוכב הלכת ׳׳אוקיאנוט״. ואכן, למעלה מ-72% משטחו של כדור הארץ מכוסים במי אוקיאנוסים, והם מעצבים את מראהו הייחודי, מראה שרואים מן החלל. המים מצויים גם על פני היבשות, והם הכוח העיקרי שמעצב את פניהן בתהליכי בליה ממושכים. המים מצויים גם בתוך קרום סלעיו של כדור הארץ ומרחפים כאדים באטמוספירה שלו. קיומם של המים על פני כדור הארץ העניק לעולם שלנו את המתנה היקרה מכל: החיים. המים הם שאיפשרו את התפתחותם של החיים בכוכב הלכת שלנו, בים וביבשה. היווצרותם וקיומם של היצורים החיים על פני היבשות, צמחים ובעלי חיים, תלויים בקיומם ובזמינותם של מים מתוקים. המים המתוקים מהווים פחות מ-3% (!) מכלל המים שבכדור הארץ. מתוך כמות קטנה זו למעלה מ-77% לכודים בתוך קרחונים, ואינם זמינים לשימוש. היתר נמצאים בתוך גופי מים שונים: מתחת לפני השטח - כמי תהום, ומעל פני השטח - באגמים ובנהרות, חלוקה לא שווה רובם של המים המתוקים לכוד בתוך קרחונים. רוב הקרחונים מרוכזים באזורי הקטבים של כדור הארץ. כמות המים המתוקים המצויה על פני כדור הארץ, המועטה ממילא, אינה מחולקת באופן שווה: ישנם אזורים משופעים במים, לעתים מים עודפים יוצרים שיטפונות הרסניים וביצות טובעניות, וישנם אזורים עניים במים ואף מדבריות צחיחים ויבשים. אם היינו מכניסים את כל כמות המים בכדור הארץ לתוך מיכל של 200 ליטר 800) כוסות,( כמות המים שהייתה זמינה לשימוש )מי התהום, נהרות ואגמים( לא הייתה עולה על כפית קטנה אחת! אם היינו ממיסים את הקרחונים היו מימיהם ״מתפזרים״ על פני האוקיאנוסים ומעלים את מפלסם בכ-100 מי! מה היה קורה אז לערים השוכנות ליד הים?
|
|