|
|
עמוד:68
ג . צריכה ביתית לפי ערים בישראל ( עמודים 109-105 בחוברת לתלמיד ) ביחידה זו התלמידים מתוודעים לדרכי ייצוג שונות של נתונים ולטבלת שכיחויות . עמוד 105 היחידה פותחת בהצגת טבלה המתארת את כמות המים הממוצעת במטר מעוקב ( מ"ק ) שאדם אחד צורך בשנה בערים שונות בישראל . כפעילות נוספת ליחידה זו אפשר להשוות בין טבלה זו לבין הדיאגרמה שבעמוד 103 ביחידה הקודמת ולדבר על הדמיון ועל השוני ביניהן . דוגמאות לדמיון : שתיהן מייצגות נתונים הקשורים לצריכת מים ושתיהן מתארות כמות מים ממוצעת לאדם אחד . דוגמאות לשוני : צורת הייצוג של הנתונים שונה - דיאגרמה לעומת טבלה , בטבלה יחידת המידה היא ליטרים ובדיאגרמה - מ"ק . צריכה ביתית - כמות המים המשמשת לצרכים הביתיים , כגון רחצה , ניקיון , בישול , השקיה . למדידת כמות המים הנצרכת בכל בית משתמשים בשעון מים . צריכה לאדם - כמות המים הממוצעת שאדם צורך . למציאת כמות זו מחלקים את סך כל הצריכה הביתית במספר האנשים הגרים בבית ( או ביישוב , בארץ וכדומה . ( הסיבות להבדלים בצריכת המים בערים שונות יכולות להיות קשורות לאקלים או למצב הכלכלי של התושבים . עמודים 107-106 נתוני הצריכה הביתית בערים השונות מופיעים ביחידה זו בשני סוגי ייצוגים : האחד - נקודות בצבעים שונים ( כל עיר מיוצגת על ידי נקודה בצבע אחר ) - עמוד , 106 והאחר - טבלת שכיחויות שבה הנתונים מקובצים לקבוצות - עמוד . 107 כל אחד מהייצוגים האלה מוצג בדיאגרמה המראה תמונה כללית של הנתונים . ייצוג הנקודות הצבעוניות בדיאגרמה מאפשר לראות את הנתונים המיוחדים של כל עיר ועיר , בייחוד את הנתונים הקיצוניים שבהם , ואת הפיזור הכללי שלהם , אך קשה לראות בו את המספרים המדויקים של הערים ואת כמויות הצריכה השונות . לעומת זאת הייצוג של טבלת השכיחויות בדיאגרמת העמודות אינו מאפשר לדעת את הנתונים המדויקים של כל עיר , אבל מציג תמונה מדויקת וברורה יותר של מספר הערים וכמויות הצריכה השונות בהן . עמוד 108 בעבודה הקבוצתית שבעמוד זה התלמידים מתבקשים ליצור טבלת שכיחויות משלהם לנתונים המופיעים בטבלה של צריכת המים בערים שונות בישראל . פעילות זו מאפשרת השוואה בין דיאגרמות המציגות את אותם נתונים כשהם מקובצים באופן שונה . בטבלת השכיחויות שבעמוד 107 קיבצו את הנתונים של כמויות המים לקבוצות של 50 מ"ק כל אחת , ורשמו את מספר הערים שצריכת המים שלהן היא בערכים אלה . בעבודה הקבוצתית שבעמוד 108 התלמידים מתבקשים ליצור קבוצות בעלות תחום שונה מ50– מ"ק .
|
|