|
|
עמוד:13
פעימות הדופק של גופו מדד את משכי הזמן של תנודות המטוטלת וגילה שכל תנודה , גדולה או קטנה , נמשכת כמעט אותו פרק זמן . מכאן הסיק שבאמצעות המטוטלת אפשר למדוד זמן . כעבור שנים ניסח גליליי את הכלל שמשך הזמן של תנודת המטוטלת משתנה לפי אורך המטוטלת ולא לפי רוחב התנודה , כפי שחשבו לפניו . גליליי סיפר כי העניין שמצא בתנועת המטוטלת גרם לו לעבור מלימודי הרפואה ללימודי המתמטיקה , והוא אכן נעשה פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה של פדובה שבאיטליה . מהתבוננות בחפצים נופלים הסיק גליליי שגופים נופלים במהירות קבועה , בלי קשר למשקלם . כלומר , מהירות הנפילה אינה תלויה במשקל . עד אז חשבו האנשים שגופים כבדים נופלים ארצה מהר יותר מגופים קלים , ושגוף השוקל פי שניים מגוף אחר , ייפול ארצה במהירות כפולה . גליליי התקרב מאוד במחקריו להנחת חוק התאוצה , שלפיו גוף בתנועה יוסיף לנוע עד שייעצר בידי כוח חיצוני . כדאי לדעת על המשקפיים משקפיים יוצרו בפעם הראשונה בפירנצה שבאיטליה בשנת 1286 בקירוב . ליתר ארצות אירופה הגיעו המשקפיים במאה הארבע עשרה והחמש עשרה . בתחילה נפוץ השימוש במשקף בודד , ואחר כך אחזו האנשים בשתי עדשות משקף המחוברות ביניהן ( ראו איור . ( האנשים נהגו להשתמש במשקפיים לקריאה , ולא הרכיבו אותם לזמן ממושך . למשתמש במשקפיים לא נערכו בדיקות רפואיות , והוא רכש את המשקפיים שאפשרו לו לראות באופן הטוב ביותר . רק בתחילת המאה השמונה עשרה נמצא למשקפיים מקומם הקבוע על האף . בלונדון החלו לייצר ידיות למשקפיים - הידיות הסתיימו בטבעת ונשענו על צדי הראש . מלונדון התפשטה ההמצאה לארצות אחרות באירופה . למרות ההתקדמות בעיצוב המשקפיים במאה השמונה עשרה והתשע עשרה , עדיין לא היה אפנתי ומקובל אז להרכיב משקפיים בפומבי , ובעיקר לא בקרב נשים . לפיכך בהופעות בציבור נהגו להשתמש , במקום במשקפיים , בזכוכית מגדלת או בטלסקופ קטן . דוגמאות של משקפי ראייה גליליי מתבונן בתנודות המטוטלת של הנברשת , ציור קיר , איטליה , המאה התשע עשרה
|
|