עמוד:54

כיצד אפשר ליצור הפרש פוטנציאלים , כלומר , מתח , בין שתי נקודות A ו ? £ - אחת הדרכים היא להניח מטען חיובי Q בקרבת הנקודה , A ומטען שלילי Q בקרבת הנקודה , 6 כפי שמתואר באיור . 2-7 אם נשים מטען חיובי q על הקו המחבר בין שתי הנקודות , הוא יזוז לעבר הנקודה , B ויתרחק מהנקודה . A פירוש הדבר שהפוטנציאל בקרבת המטען החיובי Q גבוה מהפוטנציאל בקרבת המטען השלילי ,-Q ובין שני המטענים קייס הפרש פוטנציאלים , כלומר , מתח . בפרק הקודם ראינו שיש גופים , שכאשר משפשפים אותם זה בזה , אחד מהם נטען במטען חיובי , והשני נטען במטען שלילי . בדרך זו אפשר לקבל שני מטענים שווים בגודלם ובעלי סימנים שונים , שיש ביניהם הפרש פוטנציאלים . אבל דרך זו להפריד בין מטענים חיוביים לשליליים - אינה יעילה . בהמשך נלמד על דרכים יעילות יותר להפרדת מטענים , כך שעל גוף אחד מצטבר מטען חיובי , ועל הגוף השני מצטבר מטען שלילי . כאמור , בין שני מטענים אלה נוצר מתח . התקן , המפריד מטענים בצורה כזאת , נקרא מקור מתח . ראינו שאם יש מתח בין שתי נקודות , הרי שמטען חיובי - החופשי לנוע - נע מן הפוטנציאל הגבוה אל עבר הפוטנציאל הנמוך . ומה יקרה אם נשים מטען שלילי q בין שתי הנקודות ? אם נשים מטען שלילי wvmn ,-q לנוע , בין שתי נקודות שביניהן קיים הפרש פוטנציאלים , הוא ינוע / 3 הנק 1 דה שבה הפוטנציאל נמוך - אל הנקודה שבה הפוטנציאל גבוה יותר . שפרפרת קרן קתודית ( שק " ק ) ראינו כי מתח בין שתי נקודות גורם לתנועת מטענים , החופשיים לנוע . משתמשים בתופעה זו בהתקן חשמלי נפוץ ביותר - שפופרת קרן קתודית - שהיא מרכיב מרכזי במקלט הטלוויזיה . באיור 2-8 נתון המראה החיצוני של השפופרת , ובאיור 2-9 מתוארים החלקים העיקריים של השפופרת , ובהם הקתודה והאנודה . איור 2-7

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר