עמוד:84

ואמנם , מתורת החשמל אנו יודעים כי כאשר מחברים משרן במעגל RL למקור מתח ישר , הזרם גדל בתקופת המעבר בצורה מעריכית ( אקספוננציאלית , ( וקבוע הזמן הוא . r = — R ניתן להראות כי כאשר סוגרים את המפסק במעגל המתואר באיור , 5 . 5 הזרם במעגל הכולל מנוע אידיאלי ( ללא חיכוך ) שאינו עמוס , גדל תחילה באופן מעריכי מאפס לערכו המרבי , ואחר כך קטן שוב לאפס במצב היציב . פרק הזמן שבו הזרם שונה מאפס הוא תקופת המעבר , המאופיינת על-ידי שני פרמטרים עיקריים ; התדירות הטבעית a של המעגל , n ומקדם הריסון £ של המעגל . מקדם הריסון נקבע ( בעיקר ) על פי תכונות המנוע , ובמנועים ז"י זעירים , פרמטר זה גדול בדרך כלל מיחידה . ( הערה : ניתן להראות כי מקדם הריסון של המעגל המתואר באיור 5 . 5 הוא נמצא ביחס הפוך להשראות של המנוע . ההשראות של מנועי ז"י היא בדרך כלל קטנה מאוד , ולכן מקדם הריסון הוא גדול יחסית . ( משום כך ניתן לצפות שלאחר העלייה המהירה של הזרם בזמן מיתוג המנוע , דעיכת הזרם תהיה מונוטונית וללא תנודות . ניתן לתאר את התנהגות מנוע עם עומס כרכיב מסדר שני המורכב משתי מערכות מסדר ראשון שקיימת ביניהן פעולת גומלין ( ראו סעיף 6 . 3 . 3 בספר הלימוד . ( המערכת הראשונה מסדר ראשון היא מעגל השראות , RL והמערכת השנייה היא מערכת מכנית הכוללת מסה ( רוטור המנוע ) בעלת מומנט אינרציה וחיכוך המתנגדים לתנועתה הסיבובית . פעולת הגומלין בין תנועת המסה לבין המעגל החשמלי נובעת מפעולת השדה המגנטי : מצד אחד , השדה יוצר את מומנט הסיבוב הגורם לתנועה הסיבובית של המנוע , ומצד שני , התנועה הסיבובית גורמת לכא '' מ מושרה שפעולתו גורמת להאטת התנועה הסיבובית . איור 5 . 6 מתאר פעולת גומלין זו באמצעות תרשים מלבנים ו איור 5 . 6 תרשים מלבנים של מנוע המתואר כמערכת מסדר שני עם משוב

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר