|
|
עמוד:15
בשלב זה , התקשורת בחלקיה האחרים של הרשת , נותרה אלקטרונית , לא אופטית . ככל שהערוצים העורקייס הללו הפכו מהירים יותר , הפכו החלקים האחרים ברשת לצוואר בקבוק , שכן הקצבים בתקשורת האלקטרונית נמוכים בהרבה . קצבים אלה אינם מספיקים ליישומים מתקדמים , דוגמת שידורי טלוויזיה אינטרנטיים . ( IPTV ) לכן , בשנים האחרונות , הועבר מרכז הכובד לפיתוח של רשתות אופטיות . ( optical networks ) רשתות אלו נועדו להביא את הרשת למצב שבו כולה תהא אופטית - עד כדי מצב שבו כל בית יהא מקושר על-ידי סיב אופטי . רשת כזו תתמוך בקצבים מהירים בהרבה . בהיסטוריה של כל מערכות התקשורת המודרניות , ניתן להבחין בארבעה מרכיבים חיוניים לקיום של מערכת מתפקדת : . 1 מקור קרינה חזק ובר-אפנון ( על-ידי אות מידע חשמלי . 2 . ( תווך התפשטות מתאים ( חיוני להולכת האות מן המקור אל הצרכנים . 3 . ( רכיב קולט קרינה ( מתרגם אותה לאות חשמלי . 4 . ( מגבר מתאים ( חיוני לקיזוז היחלשותו של האות במהלך ההתפשטות בתווך . ( רק לאחר שארבעה אלה פותחו באיכות טובה דיה , בשלו התנאים להפיכת המערכת הנדונה , למערכת תקשורת המונית . למשל , במקרה של תקשורת הרדיו , המרכיב הבעייתי והאחרון בשרשרת , היה המגבר . רק לאחר שפותחו מגברי השפופרות , ניתן היה לייצר מקלטי רדיו באיכות ובמחיר כאלה , שיאפשרו קיום והתפתחות של תקשורת רדיו המונית . בשלב מאוחר יותר , פיתוח המגברים הטרנזיסטוריים - אפשר מזעור של המקלטים , ולכן יצר קפיצה נוספת בתחום . באופן דומה , ארבע המצאות עומדות בבסיס עידן התקשורת האופטית המודרנית ? הלייזר ( מקור חזק ובר אפנון , ( הסיב האופטי ( תווך ההתפשטות , ( המגבר האופטי ( כשמו כן הוא , ( והמקלט האלקטרואופטי ( ממיר את האות האופטי לאות חשמלי . ( נדון על כך בהמשך הספר .
|
|