|
|
עמוד:11
היותר של עשרות קילומטרים . בשטח בנוי , תקשורת אלחוטית כזו כלל אינה מעשית - בגלל הסתרות . לכן , תקשורת אלחוטית לא כיוונית ( כלומר , המונית ) נעשית בתדרי הרדיו , ותקשורת אלחוטית כיוונית נעשית , בין השאר , בתדרי מיקרוגל . ב . הספק שידור מוגבל אנטנת רדיו משדרת גל נושא ( באורך גל מוגדר ) בהספק שבין כמה ואטיס ( מכשירים ידניים ) לכמה עשרות קילו-ואטיס ( משדרי תחנות רדיו AM וטלוויזיה . ( אין קושי מיוחד לאפנן את הגל בתדרי התקשורת הנדרשים . לעומת זאת , לגבי הלייזר ( שהוא מקור השידור "המקביל" בתחום האופטי ) הספק רציף של עשרות קילו-ואטים - נחשב גבוה ביותר , ואפנון בתדרי המידע הנדרשים , אינו מעשי . ג . רגישות נמוכה מקלט רדיו טיפוסי , רגיש לאות מסדר-גודל של פיקו-ואטים בודדים ( i pW = 10 W ) ואף פחות מכך . לעומת זאת , במקלט אופטי טיפוסי , נדרש הספק שבין כמה ננו-ואטים ( בתדרי אפנון נמוכים ) לכמה מיקרו-ואטים ( בתדרים של כמה . ( GHz הסיבה העיקרית לכך נעוצה בהבדל בכמויות רעש הקרינה הקיים בסביבת הגלאי בשני התחומים הספקטראליים הללו ו הרעש בתחום האופטי גדול בהרבה מזה שבתחום גלי הרדיו . ניתן לבצע תקשורת אופטית אלחוטית באוויר הפתוח , באמצעות אלומה כיוונית . בעבר נעשה הדבר באמצעות פנסים גדולים , שהעבירו איתותי מורס - למשל בין אניות בים . כיום תקשורת כזו מבוצעת בעיקר באמצעות אלומת לייזר - תוך שימוש בכיווניות הגבוהה של האלומה . תקשורת לייזר שימושית בעיקר לקשר בין לוויינים לכדור-הארץ , ובינם לבין עצמם . החלל הוא תווך פתוח וחסר מכשולים , והאור יכול להתקדם בו מרחקים ארוכים בקו ראיה . בחלל ישנו גס היתרון של היעדר אטמוספרה ( אם התקשורת נעשית , כמובן , רק בחלל ) - וכתוצאה מכך היעדר ניחות אופטי לאלומת הלייזר המתפשטת . עם זאת , כאמור , השימוש בתקשורת כזו מוגבל , והשיטה אינה מתאימה לתקשורת המונית .
|
|