|
|
עמוד:7
הפקת מידע גלוי ומשתמע מהפרק קוראים את הפרק "בספר הזה משתתפים" ) לשיקול המורה אם לקרוא בקול באוזני הילדים או לתת להם לקרוא קריאה דמומה או להכין מראש ילד לקריאה לפני הכיתה . ) מפנים את הילדים לרשימת השמות ומבקשים לחפש שמות מיוחדים , מצחיקים , מוזרים . הערה דידקטית : אמנם הדיוק בקריאה חשוב להבנת השמות ) שחלקם אינם רגילים , ) אך בכל זאת כדאי שהילדים יקראו בעצמם , ותינתן להם ההזדמנות לחוות את חדוות הגילוי של מאפייני השמות . כדאי לומר להם מראש שישימו לב לניקוד כדי שיוכלו לקרוא במדויק את השמות . אחרי הקריאה הילדים יספרו על הגילויים שלהם וינסו לפרש את הסיבות לשמות המיוחדים . את השמות שהילדים מעלים כותבים על הלוח בשלושה טורים ) עדיין בלי כותרות ( לפי הקבוצות : שמות שנגזרו מתכונה , שמות שנגזרו מתפקיד ושמות רגילים . בשלב הזה עדיין לא עוסקים בהכללה של השמות בכל קבוצה , אלא עוסקים בכל שם בנפרד . רק לאחר מיון כל השמות תיעשה ההכללה וייכתב שמה של כל קבוצה . 7 מטה - היא תחילית המצטרפת לשם של מדע או תחום דעת , ומציינת עיסוק בהם באופן ביקורתי , מנקודת מבט חיצונית או גבוהה יותר . מטה-לשון משמשת לדיון על הלשון , למשל : "כתבתי" - פועל בגוף ראשון בזמן עבר . ההתבוננות בשמות וההתחקות על ההבדלים בין הקבוצות הן פעילות של מטהלשון . פעילות של מטה-לשון מזמנת לתלמידים אפשרות להתייחס , בנוסף למשמעויותיה של המילה , גם להיבטים כמו תהליך היווצרותה והשתנותה , היא מפתחת את מודעותם לשפה ומרחיבה את האמצעים שברשותם להפקת מידע מטקסט כתוב . הערה דידקטית : הכוונה לעורר מודעות למבנים בשפה ולא ללמד מונחים ) מטה-לשון , תצורה , משקלים וכדומה . ) לשיקול המורה איך להציג את הספר לפני הילדים , בהלימה לרמת הקריאה של הילדים בכיתה ולמאפייני הטקסט . חשוב שבידי המורה יהיה הספר השלם . אפשר להציע לתלמידים לשאול את הספר בספרייה העירונית או בספריית בית הספר , וכך תלמיד שיסתקרן וירצה לקרוא עוד ) אחרי השיעור ( יוכל לעשות זאת . קריאה עצמית לא תפגע בהוראת ההמשך , אלא אף תגביר את יעילותה . חזרה על הטקסט והעמקה בו תגלה לתלמיד רבדים נוספים ביצירה ובהבנתו אותה .
|
|