|
עמוד:379
טכנולוגיה של מעבדים מתקדמים מאפשרת לארגן כמה רמות של זיכרון מטמון : חלק מהן נמצאות על פיסת הסיליקון של המעבד והאחרות הן יחידות חיצוניות . כדי להבדיל ביניהן נהוג להגדיר רמות של זיכרון מטמון ; רמה 1 של זיכרון מטמון הוא יחידת זיכרון הנמצאת במעבד עצמו ( כחלק מהמעבד ) ו רמה 2 של זיכרון מטמון היא חיצונית למעבד ( רכיב נפרד . ( הרמות נקבעו בהתאם לזמן הגישה הדרוש להן . זמן הגישה המהיר ביותר הוא בין זיכרון מטמון ברמה 1 לבין המעבד . כאשר מתרחקים מהמעבד , גודל הזיכרון הולך וגדל וגם זמן הגישה לרכיב מתארך , בהתאמה . השימוש בזיכרון מטמון להוראות , משפר גם את זמן הביצוע של תכנית הכוללת הוראות קפיצה . ( control hazard ) בסעיף הקודם תיארנו מצב שבו הביצוע של הוראת קפיצה גורם לכך שהמעבד צריך לנקות את תור ההוראות ולהביא את ההוראות שיש לבצע . כאשר משתמשים בזיכרון מטמון , המעבד קורא את ההוראות הדרושות במהירות גדולה יותר , וכך מתקצר זמן ההמתנה של יחידת הביצוע , ובהתאם ביצוע התכנית כולה . השימוש בזיכרון מטמון פותר חלק מן הבעיות הנובעות מתחרות על משאבים - ( hazard structural ) בעיות שנוצרו כתוצאה משימוש בצינור הוראות . בסעיף הקודם הצגנו מצב שבו שתי פעולות שונות השתמשו בפסים באותו זמן : בתור ההוראות , פעולה אחת נמצאה בשלב קריאת ההוראה ( שלב ( F ופעולה אחרת קראה אופנרד מהזיכרון ( שלב ; ( D בשתי הפעולות האלה המעבד השתמש בפסים כדי לקרוא מהזיכרון . הסברנו שמעבדים מתקדמים מכילים שני סוגים של זכרונות מטמון , כדי לפתור בעיה זו : זיכרון מטמון להוראות , שבו נשמר חלק מהוראות התכנית : זיכרון מטמון לנתונים שבו נשמר חלק מנתוני התכנית . שימוש בשני סוגים של זכרונות מטמון מונע את ההתנגשות שנובעת מתחרות על הפסים ובדוגמה שתיארנו תהיה פנייה לזיכרון מטמון להוראות בפעולת ההבאה , F ובפעולה ס תהיה פנייה לזיכרון מטמון נתונים . 10 . 4 . 4 קיטוע ( סגמנטציה ) והרצה של כמה תכניות במקביל סגמנטציה היא שיטה המאפשרת לממש אופן עבודה מוגן , שבו מורצות כמה תכניות במקביל . באופן עבודה זה , מוקצים לכל תכנית כמה מקטעים ( כמו מקטע קוד , מקטע מחסנית ) שגודלם משתנה ( בניגוד למעבד 8086 שבו הגודל של מקטע מוגבל ל . ( 641 £ 8-
|
|