|
|
עמוד:224
6 . 3 מיעון מיידי ( Immediate addressing ) בשיטת המיעון המיידי , הנתון עצמו הוא חלק מהגדרת ההוראה , לדוגמה > mov al , 10 h OFFh mov ex , OFFh בשיטת טיעון זו , הנתון יכול להיות אופרנד מקור בלבד . זמן ביצוע הוראה זו הוא קצר בדרך כלל , משום שהנתון נקרא בפעולה הראשונה של שלב ההבאה כחלק מהוראה עצמה , ולכן תהיה פניה לזיכרון רק במהלך הביצוע של פעולה זו . משתמשים בגישה זו כאשר יודעים את הנתון עצמו בעת כתיבת התכנית , למשל ! כדי לאתחל משתנים , לאתחל מונים של לולאה וכדומה . נרחיב כעת את ההסבר על שיטות המיעון האפשריות . למעשה , אפשר לחלק את שיטות המיעון לשלוש קבוצות עיקריות : א . מיעון מיידי , שכבר הוסבר . ב . מיעון אוגר , שגס הוא הוסבר . ג . מיעון זיכרון . עד כה דיברנו רק על "טיעון ישיר" , אך למעשה "מיעון זיכרון" מגדיר קבוצה של שיטות מיעון בהן אחד מהאופרנדיס בהוראה מציין כתובת בזיכרון . את מיעון הזיכרון ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות / - מיעון ישיר - בו מצוינת , בצורה מפורשת , הכתובת של הנתון הדרוש הנמצא בזיכרון י - מיעון עקיף - בו מחושבת , בצורה עקיפה , הכתובת של הנתון הדרוש שנמצא בזיכרון י הכתובת מחושבת בעזרת נתונים וכללים שמגדירה שיטת המיעון . גם קבוצה זו נחלקת למספר שיטות מיעון אותן נפרט בהמשך . נציג כאת הסבר מלא על כל השיטות , כולל סיכום על אלה עליהן כבר דיברנו .
|
|