|
|
עמוד:286
במצב זה , הדלגלג אינו מספיק להתעדכן במידע חדש שבמבואו , מפני שהזמן שבו מידע זה קיים במבוא קצר מזמן ההשהיה של הדלגלג - הזמן הדרוש לדלגלג להתעדכן . הדלגלג ישמור אפוא על מצבו הקודם ופעולת המערכת תשתבש . מסקנה : כדי שמערכת העקיבה האסינכרונית , המופיעה באיור , 7 . 22 תפעל כראוי , דרוש כי פרק הזמן שבו מצב המבואות למערכת אינו משתנה , צריך להיות שווה לפחות לזמן ההשהיה של הדלגלג ! מאידך גיסא , עליו להיות קצר יותר מזמן ההשהיה הכולל של מערכת הצירופים ושל הדלגלג . מבחינה מעשית , תכנון של מערכת עקיבה אסינכרונית מורכב יחסית לחלופה שלה - מערכת סינכרונית . במערכת סינכרונית מתגברים על הבעיות שהזכרנו באמצעות שימוש בדלגלג קצה ושימוש בשעון דפקים . במערכת סינכרונית מחובר שעון לכל אחד מהדלגלגים . משך הדופק מספיק ארוך , כך שהדלגלגיס יגיבו לשינוי מבואם , אך שינוי זה לא יגרום לתופעת מרוץ . על מערכות סינכרוניות נרחיב בהמשך . נסכם את ההבדלים הבולטים בין שני סוגי המערכות בטבלה שבאיור , 7 . 23 שבחלקם דנו כבר , וחלקם הוספנו לטבלה . רובן של מערכות העקיבה המסחריות פועלות באופן סינכרוני . איור 7 . 23 ההבדלים הבולטים שבין מערכת עקיבה אסינכרונית למערכת עקיבה סינכרונית
|
|