|
|
עמוד:21
הדרך שבה מבחינה העין בפרטים בתמונה היא מפתיעה מעט . לכאורה , היינו מצפים שככל שעצם יהיה בהיר יותר , יהיה קל יותר להבחין בו . למעשה , מתברר שיכולת העין להבחין בעצם כמעט אינה מושפעת מבהירותו , אלא נקבעת על ידי הפרש הבהירויות היחסי בינו לבין הרקע שלו . הפרש זה , המכונה מודולציה ( שכוונתה עומק האפנון המרחבי של בהירות העצם ) והמסומן על-ידי ,. ^ מוגדר כך : , B B B ° M = B o + B B כאשר B - ~ \ B הן בהירויות הרקע והעצם , בהתאמה . למשל , במטרת הפסים , B היא o o B בהירות הפסים הלבנים ו- . 5 # היא בהירות הפסים השחורים . המודולציה היא למעשה האות שהעין מעבירה למוח לשם עיבוד . אות זה טובל ברעש אקראי , וכדי שניתן יהיה להבחין בו - צריכה המודולציה להיות גבוהה מערך סף מסוים . אבל גם אם הפרש הבהירויות בתמונה הוא קבוע , ככל שפרט בתמונה הוא קטן יותר , המודולציה שהוא יוצר באות הנמסר למוח קטנה יותר , ולכן קשה יותר להבחין בו . ככל שהקווים במטרה צפופים יותר , קשה יותר להבחין ביניהם למרות שהפרש הבהירויות ביניהם אינו משתנה . לבסוף , נעיר כי לעתים קרובות משתמשים כתחליף למודולציה בגודל אחר , המכונה ניגודיות וסימנו , C לתיאור הפרש הבהירויות בתמונה . ההגדרה המדויקת של הניגודיות היא ; B _ B - B B B לענייננו כאן אין הבדל משמעותי בין שני המושגים . שאלות הכנה . 1 חשבו את מקדמי הצבעוניות ( R , G , B ) של הצבעים צהוב ותכול . ( magenta ) היעזרו לשם כך בסעיף "מקדמי הצבעונות" ( נמצא בחומר הרקע לניסוי . ( 4 . 2 מדדו את אורך מחזור הפסים במטרת ההפרדה שבאיור 1 . 8 א . על פי ההפרדה הזוויתית של העין שצוינה בספר הלימוד ( דקה אחת ) חשבו את המרחק המרבי של המטרה מן העין , שבו העין עדיין תבחין בין פסים סמוכים . . 3 חזרו על המדידה ועל החישוב עבור שתי המטרות האחרות .
|
|