|
עמוד:13
לראות באיור . יתרה מזו , הגרף המופיע באיור אינו זהה לחלוטין אצל בני אדם שונים , אלא מייצג ממוצע של מדידות שנערכו על מספר גדול של נבדקים . הרגישות הספקטראלית של העין שונה ביום ובלילה . העקומה המתארת את הרגישות ביום מכונה העקומה הפוטופית , והעקומה המתארת את הרגישות בלילה מכונה העקומה הסקוטופית . העקומה הפוטופית מתייחסת לרמות תאורה גבוהות יחסית , והיא המעניינת אותנו בהקשר של צפייה בתצוגת חוזי . הרגישות הגבוהה ביותר של העין באור יום היא לאור צהוב-ירוק , באורך גל של 555 nm ( בגרף שבאיור 1 . 2 ערכה היחסי הוא אחת . ( רגישות העין נמוכה בהרבה בצבעי הכחול והאדום . איכותית , המשמעות של הבדלי רגישות אלה היא זו אם נתבונן , למשל , בשני מקורות אור , האחד ירוק והשני כחול , המשגרים לעינינו הספק קרינה זהה , אזי המקור הירוק ייראה לנו בהיר בהרבה מן המקור הכחול . מן האמור לעיל יובן , שעלינו להבחין בין התכונות האובייקטיביות ( כלומר הפיזיקליות ) של קרינת האור , לבין האופן שבו היא נראית לעין . הספק הקרינה ( בוואטים ) שמגיע לעין ממקור קרינה ( למשל , מנורת להט ) מייצג מציאות אובייקטיבית , שניתן למדוד אותה באמצעות מכשיר מדידה מכויל . הספק הקרינה המדוד הוא אפוא גודל קרינתי ( רדיומטרי . ( העין המתבוננת במקור קרינה זה אינה חשה את הספק הקרינה אלא את שטף האור . שטף האור הוא גודל סובייקטיבי , התלוי ברגישות העין באורך הגל של האור שהמקור פולט . שטף האור הוא אפוא גודל אורי ( פוטומטרי . ( בסעיף הבא נרחיב לגבי כמה גדלים פוטומטריים חשובים . תיאור כמותי של צבע כאשר פוגעת בעין קרינת אור נראה , שהספקה P ( ואטים , ( היא יוצרת בעין תחושה של פגיעת שטף אורי 4 שטף האור שחשה העין נמדד ביחידות של לומן , lumen ) ובקיצור . ( lm היחס בין גודל השטף האורי לבין ההספק P של הקרינה שיצרה אותו , מוגדר כרגישות ^ האורית של העין , שסימונה . K lm ] r- < t > | כפי שראינו , הרגישות האורית תלויה באורך הגל . רגישות העין מרבית באורך גל ; 555 nm בתחום הפוטופי ( שהוא המעניין אותנו ) מקבלים באורך גל זה רגישות . K = 673 lm / w בשאר אורכי הגל הרגישות האורית משתנה על פי גרף הרגישות הספקטראלית היחסית של
|
|