|
|
עמוד:290
נבדוק עכשיו מה יקרה אם נקטין את גודל החבילה ל1- ק " ס . במקרה זה המידע יהווה 90 % מהחבילה ( גודל השדות הנוספים למידע בחבילה לא משתנה . ( משך הזמן הדרוש להעביר חבילה אחת הוא 15 . 6 מילישניות . בגלל אבדן זמן שידור של 200 מילישניות אנו מאבדים 13 חבילות ואת החבילה השגויה , סה " כ 14 חבילות . כמו כן על פי ה- BER לכל אלף חבילות יש שגיאה וצריך לשדר מחדש . מכאן אנו רואים שהנצילות היא : ? = 0 . 90 ( 1000 ? 14 )/ 1000 = 0 . 887 המסקנה מהדוגמה שלקחנו היא שלכל ערוץ תקשורת יש גודל חבילה אופטימלי שרצוי שנשדר . שיטה שנייה היא גילוי ותיקון השגיאות בקליטת הנתונים . בשיטה זו מעגלי הקליטה מסובכים יותר ( כי הם נדרשים לבצע גם פעולה של תיקון שגיאות ) אבל זה מונע שידורים חוזרים בקווי התקשורת . במודמים העובדים בשיטת QAM משתמשים באפנון , TCM המאפשר גילוי שגיאות ותיקונן . דוחף קו דוחפי קו הם התקנים שנועדו לאפשר תקשורת בין מחשבים , במקרים שבהם המרחק בין המחשבים גדול מכדי לאפשר חיבור ללא מודם ומאידך , המרחק קצר מדי כדי להצדיק חיבור מודם . דוחפי קו מעבירים את המידע בצורה ספרתית , ללא אפנון , לקו . היבטים תפעוליים במקרה של תקלה חשוב לדעת את מיקום התקלה לפני ששולחים טכנאי לשטח . התקלה יכולה להיות באחד המודמים , במרכזת או ביחידות הקצה . כל אחד מהאלמנטים המוזכרים נמצא במקום אחר . איך אפשר לגלות היכן מיקום התקלה ? הפתרון נמצא באמצעות ביצוע עניבות . ( LOOPS ) מהי עניבה ?
|
|