|
|
עמוד:221
1 . 3 פעולת הכימוי ( quantization ) בפעולת הכימוי מחלקים את תחום ההשתנות של אות המידע הנדגם לרמות בדידות . האות המקורי הוא אות המשתנה בצורה רציפה . אחרי שהוא נדגם הוא הפך לאות המשתנה בקפיצות . הערך של כל אחת מהמדרגות המרכיבות את האות אחרי פעולת הדגימה והשמירה הוא הערך שנדגם . מאחר שהאות המקורי הוא רציף , יש אינסוף אפשרויות של רמות מתח . המטרה של תהליך הכימוי היא לחלק את תחום רמות המתח האפשריות לתתתחומים צרים , כאשר לכל תת-תחום צר יש ערך בדיד , המתואר באמצעות מספר מייצג . המשמעות של פעולת הכימוי היא מיפוי אינסוף הערכים של רמות המתח האפשריות למספר סופי של מספרים המייצגים את התחומים של המתח של אות המידע . דוגמה 1 . 3 נתייחס למעגל שבאיור . 1 . 10 נניח שהתנגדות התט " ש בהולכה היא 50 אוהם , ונדרש זמן דגימה של 10 מיקרו שניות . נחשב את גודל הקבל הדרוש : 5 RC = 10 × 10 ? 6 × 550 C 10 × 10 ? 6 == 40 × 10 = 40 nF מכאן שערך הקבל הדרוש הוא . 40 nF מדוע יש צורך לשמור על הערך הנדגם בין הדגימות ? הערך הנדגם משמש כמבוא למעגלים הבאים , הלא הם מעגלי הכימוי והקידוד . בזמן הדגימה עלינו להמתין עד שהקבל מסיים את הטעינה . אם נתחיל ברגע זה ממש תהליך של פריקה כדי לחזור למצב , " 0 " נקבל נקודה אחת בלבד שבה מתח הדגימה על פני הקבל צריך לשמש כמבוא למעגלים הבאים . זה יוצר אילוץ לא רצוי , העלול לגרום לשגיאה בתהליך . לעומת זאת , אם נשמור על המתח שנדגם עד לדגימה הבאה , בפרק זמן שבין הדגימות נוכל להעביר את מתח הדגימה למעגלי הכימוי והקידוד .
|
|