|
|
עמוד:85
מידע , למעשה ; התדר והתנופה שלו קבועים . כל המידע " מסתתר " בפסי הצד . לפיכך חשוב לדעת איזה חלק מתוך הספק האות המשודר מוקדש למידע . התשובה לשאלה זו תעזור לנו בהמשך להשוות בין שיטת אפנון זו לאחרות , מבחינת הקצאת ההספקים . כדי לענות על השאלה , נציג משפט ( הוכחת המשפט חורגת ממסגרת הספר הזה : ( ההספק הממוצע של אות AM שווה לסכום ההספקים הממוצעים של כל אחד מהאותות הסינוסואידליים המרכיבים אותו . נסמן את ההספק הממוצע של הגל הנושא ב- , P ואת הספק פסי הצד – התחתון והעליון P L – ו- , P בהתאמה . מתוך ( 4-16 ) ובעזרת המשפט , נוכל לרשום : P AM ( 4-17 ) P = P + P + P L מסמל כמובן את הספק אות ה . AM- ההספק הממוצע של אות סינוסואידלי שווה למחצית הריבוע של תנופתו ( בהנחה שהוא מתפתח על נגד בגודל , ( 1 ? ולפיכך נוכל לרשום את הספק הגל הנושא : 2 ( 4-18 ) = 1 PA cc ההספק של כל אחד מפסי הצד הוא : ?? 8 ( 4-19 ) P UL == c ? ? ? ? = 11 mA c 22 אם נסמן את ההספק של שני פסי הצד ביחד ב- , P נוכל לרשום מתוך : ( 4-19 ) 8 mU =+ PP = 2 × 1 mA c 22 כלומר , ההספק הכולל של פסי הצד הוא : 4 ( 4-20 ) = 1 PmA mc 22 נציב את ( 4-18 ) ב ( 4-20 ) - ונקבל : 2 ( 4-21 ) = m 2 PP mc
|
|