|
|
עמוד:369
לפי המאפיינים באיור 7 . 42 צורות הייחוס A וB- מיוצגות על-ידי המילים האלה : B = 1 0 0 1 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 A = 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0 1 1 0 0 0 ה " מרחקים " בין הצורה ? שנתונה על-ידי המילה ? = 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 1 0 0 0 לצורות הייחוס A וB- הם : == 1 = ( 0 ? 0 ) + ( 0 ? 0 ) + ? 0 ) 2 + ( 1 ? 0 ) + ? 0 ) + ? 0 ) + ( 1 ? 1 ) + ( 1 ? 1 ) + …… = R A = == 2 . 25 R = ( 1 ? 0 ) + ( 0 ? 0 ) + ( 0 ? 0 ) + ? 0 ) + ? 0 ) + + ( 0 ? 1 ) + ( 0 ? 1 ) + …… = המרחק בין הצורה הלא ידועה ? לאות A הוא הקטן ביותר ( קיים הבדל רק במאפיין אמצע מס ' ( 8 מאשר המרחק בין הצורה ? והאות B ( קיים הבדל בחמישה מאפיינים שמספריהם . ( 1 , 4 , 5 , 12 , 13 המסקנה : צורה ? קרובה יותר לאות A מאשר לאות . B במקרים מסוימים צריך להשוות , בשלב הסיווג , את העצם בתמונה לצורת ייחוס יחידה ; למשל , כאשר מבקשים לקבוע בהבטחת איכות אם הצורה בתמונה זהה לצורת העצם הנבדק . גם במקרה זה יש להשוות בין המאפיינים המתאימים של הצורה בתמונה לבין צורת הייחוס . כיוון שתוצאת הסיווג תהיה ההחלטה אם העצם בתמונה זהה לצורת הייחוס או שונה ממנה , יש לקבוע קנה מידה להחלטה – מהי מידת השגיאה המותרת . כלומר , יש לקבוע עבור כל מאפיין , מהו ההבדל המרבי בין מאפיין הצורה שבתמונה לבין מאפיין צורת הייחוס , שבגבולו ייחשבו הצורות לזהות , ומעבר לכך תתקבל ההחלטה שהן צורות שונות . כמובן , הגדלת השגיאה המותרת תגרום לזיהוי של עצמים רבים יותר כשווים לצורת הייחוס . אולם , יתכן שאז יזוהו כשווים גם עצמים שלמעשה אינם שווים . קביעת השגיאה המותרת היא אם כן , בעלת חשיבות מרובה .
|
|