|
|
עמוד:231
מטעם התנועות האלה כגיור בעל תוקף , וזאת על סמך חוק השבות שאיננו קובע במפורש מהו סוג הגיור , אלא רק את עצם חובת הגיור . אחד מפסקי הדין המשמעותיים בנושא ניתן כבר בשנת , 1986 כאשר בית המשפט העליון הורה לרשום " יהודייה" בתעודת הזהות של אישה שעברה גיור רפורמי בחו"ל . ( ראו " מן המשפט" עמ' ( . 233 בעקבות פסיקה זו הוגשה בשנת 1993 עתירה שנטען בה , כי אין לערוך הבחנה בין גיור רפורמי שנעשה בחו"ל לגיור שנעשה בארץ . אומנם , בעתירה זו לא הורו השופטים לרשום את העותרת כיהודייה , אבל הם קבעו לראשונה , קביעה עקרונית ברוב דעות , כי " הכרה בגיור הנערך בישראל לעניין חוק השבות ולעניין חוק המרשם אינה מותנית במילוי דרישותיה של פקודת ההמרה * " השופטים קבעו כי תחולתה של פקודת ההמרה , שעליה התבססו המתנגדים להכרה בגיור הרפורמי , תקפה לעניין סמכויות השיפוט של בתי הדין הרבניים בלבד - כלומר , רק לתחום המעמד האישי , ולא לעניין הרישום או לעניין חוק השבות . פקודת ההמרה פקודת ההמרה קשורה בסמכות הייחודית שיש במדינת ישראל לבתי הדין הרבניים בענייני המעמד האישי של יהודים . ( על חוק שיפוט בתי דין רבניים ראו עמ' ( . 171 במקרה של המרת דת של אחד מבני הזוג לאחר נישואיו עלול להיווצר מצב שבו פוקעת הסמכות שיש לבית הדין הרבני לדון בעניינו , ולמעשה אין ערכאה משפטית שתהא מוסמכת להתיר את הזוג מנישואיו . כדי למנוע מצב מעין זה חוקקו שלטונות המנדט הבריטי בשנת 1927 את " פקודת העדה הדתית" ( פקודת ההמרה , ( הקובעת כי בית הדין שהיה מוסמך לדון בנושא של נישואין וגירושין קודם להמרת הדת , הוא זה שיהיה מוסמך גם לאחר ההמרה . הפקודה גם קובעת , כי מי שהמיר את דתו צריך לקבל את אישור ראש העדה הדתית שהוא מצטרף אליה . פקודת ההמרה נותרה בעינה גם לאחר הקמת המדינה , והרבנות הראשית הוכרה כסמכות החוקית לצורך אישור המרת הדת . בתוקף מעמדה זה סירבה הרבנות לאשר גיור לא אורתודוקסי , למרות שבחוק השבות לא נקבע מהו סוג הגיור הנדרש כדי להיחשב יהודי . עם זאת , לא היה בסמכותה לבטל את תוקפו של גיור לא אורתודוקסי שנעשה בחו"ל . פסקי הדין שהורו לרשום מתגיירים רפורמים או קונסרבטיבים כיהודים התבססו על כך שחוק השבות לא הגדיר את הגיור על-פי קריטריונים הלכתיים אורתודוקסיים . אולם , כל הניסיונות שעשו המפלגות הדתיות לתיקון החוק נכשלו , והן המירו את המאבק החזיתי במאבק לתיקון " פקודת ההמרה . " בהצעת התיקון הן ביקשו לקבוע , כי " גיור של אדם בישראל ייערך על פי דין תורה" ויהיה תקף רק באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול - כלומר , הרב הראשי . ** הצעת החוק לתיקון פקודת ההמרה עוררה סערת רוחות בקרב יהדות ארה"ב , שרובה הגדול נמנה עם הזרם הרפורמי והקונסרבטיבי ומנהיגי היהודים שם אף איימו לפעול נגד ישראל בקונגרס . בארץ גרמה הצעת החוק לחידוש העתירות לבג"צ , כדי שיכיר בתוקף הגיור הרפורמי והגיור הקונסרבטיבי . בניסיון למצוא פשרה הציעו כמה חברי כנסת שהרפורמים והקונסרבטיבים ימשכו את העתירות שהוגשו בשמם לבג"צ ובתמורה לא תוגש הצעת התיקון לחוק . ניסיונות הפשרה נכשלו וההצעה התקבלה בקריאה ראשונה , ( 1 . 4 . 97 ) אולם המשך חקיקתה התעכב . * בג"צ פסארו גולדשטיין , , 1031 / 93 פ"ד מ"ט ( 4 ) עמ' 661 ואילך , שם עמ' . 742 ** הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים ( נישואין וגירושין ) ( תיקון ) ( גיור ) התשנ"ז , 1997- הצעות חוק , 26 . 3 . 1997
|
|