|
עמוד:173
החברתית והתרבותית בישראל . בית-דין , המזניח את חובתו הדתית לדלות ממקורות ההלכה כללים שכוחם יפה לעשות צדק בין בני זוג , מחזק את התחושה שאין , בעצם , אפשרות של ממש להחיל את ההלכה המסורתית והמגובשת על מציאותנו , ובזה הוא , שלא ביודעין , מחזק את הנחישות החילונית להפקיע מן הדין הדתי את תוקפו המחייב לגבי כלל הציבור ... ( עמ' ( 524 ... השאלה המכרעת היא אם רשאי בית-הדין , בפסיקת הלכה , להתעלם מן המציאות החברתית והתרבותית הרווחת בישראל , לרבות בין יהודים שומרי-מצוות , שלפיה נוהגים בני זוג לראות את הנכסים שנצברו על-ידם כשייכים להם במשותף ... אין לפנינו עניין שבו הפרשנות החילונית נוגדת עקרונות דתיים . אדרבא , שליטה משותפת בנכסי בני הזוג נתפסת בדין היהודי כרצויה לשם השגת שלום-בית , ויש הגורסים שהיא במעמד של כלל משפטי מחייב ... ניתן היה איפוא לצפות מבית-הדין הרבני שיצא , כחלוץ בראש המחנה , בהגנה על זכויות האישה , כמי ששוקד על " תקנות בנות ישראל ; " לא רק מפני שבדרך זו היה יכול לקנות לבו של הציבור לערכי המסורת , אלא בעיקר מפני שבכך היה נאמן לערכים אלה עצמם . ( עמ' ( 533-532 ? לדיון 1 האם , לדעתכם , יש מקום להבדלי הנוסחים בין הצהרת השופט להצהרת הדיין ? נמקו את תשובתכם . 2 האם ניתן ללמוד מחוק הדיינים מה הדיין אמור לעשות במקרה שדיני המדינה יתנגשו בדיני ההלכה ? 3 האם , לדעתכם , פסיקת בג"צ בפרשת בבלי עולה בקנה אחד עם הנאמר בחוק שיפוט בתי הדין הרבניים ? עם הנאמר בחוק הדיינים ? נמקו את תשובתכם . 4 הרב שלמה דיכובסקי סבר , כי אין בפסיקת בג"צ בפרשת בבלי כל בעיה הלכתית , שכן " הלכת השיתוף מקובלת בבתי המשפט זה עידן ועידנים * . " האם עמדה זו משנה את המשמעות שיש לבג"צ בבלי בכל הנוגע ליחסי דת ומדינה ? התבססו בתשובתכם גם על דברי המשפטן שיפמן ( עמ' . ( 172 5 השופט בדימוס מנחם אלון ראה בפסק הדין פגיעה בכבודו ובמעמדו של המשפט העברי , עד כדי ביטול האוטונומיה המשפטית שזכה לה העם היהודי בכל הדורות . האם אתם מזדהים עם עמדה זו ? נמקו את תשובתכם . * שלמה דיכובסקי , " הלכת השיתוף - האם דינא דמלכותא , " תחומין י"ח , הוצאת צמת , גוש עציון , תשנ"ח , עמ' . 31-18
|
|