|
|
עמוד:146
גדול לעמנו … אין לך בזיון יותר גדול לעם מאשר התכחשות לתורתו ולחוקותיו . ולכן מובן לנו מדוע מציעים כעת ביטול סימן 46 לדבר המלך במועצתו לארץ ישראל [ כלומר , ביטול הזיקה למשטר האנגלי ... [ אבל בזה , אדוני שר המשפטים , קיימת רק " סור מרע ... " ... ניסוח כזה מתאים לעם ללא תורה , ללא חוקה ... מדוע מתביישים בתורתנו ... למה " מורשת ישראל ? " שוב הולכים סחור סחור ... ... לאחר שחוק זה יתקבל ותבוא לפני בית-המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה והוא לא ימצא לה תשובה בדבר חקיקה ... אך הוא ימצא לה תשובה במקורות היהודיים , ב"שולחן ערוך" ובספרות התשובות - האם תינתן תשובה בהתאם למקורות האלה או שמא , ואני חושש מכך , יהיה השופט מנוע מלעשות כן כי החוק שלפנינו איננו מדבר על עקרונות המשפט אלא על רעיונות ... של " החירות , הצדק , היושר והשלום ... ? " לכתוב רק את הביטויים הללו ... יש בכך משום השמטת העיקר " . ( עמ' ( 1836-1835 המחלוקת בין המשפטנים שפירשו את החוק , הייתה לגבי ההגדרה של " מורשת ישראל" ועקרונותיה , וכן לגבי המקרים שבהם היא אמורה לשמש מקור השראה . במחלוקת זו בלטו שתי גישות עיקריות . השופט לשעבר מנחם אלון ייצג גישה , שלפיה גם במקרה שאין " לקונה , " יש להזדקק למשפט העברי כמקור השראה ראשי . כמו כן הוא פירש את המושג " מורשת ישראל" כמושג רחב , הכולל לא רק את המקורות היהודיים שהפכו לערכים אוניברסאליים , אלא את כל ההלכה , ההגות והיצירה היהודית שנוצרו במהלך הדורות . לעומתו , סבר השופט אהרון ברק , כי רק במקרה של " לקונה , " שלא נתמלאה בדרך של היקש משפטי , יש לפנות למורשת ישראל כדי למלא את החסר , וגם אז , עקרונותיה של מורשת ישראל לא צריכים להוות עקרונות יחידים . על-פי תפיסתו , המושג " מורשת ישראל" הוא מושג לאומי , שאין להגבילו רק למקורות העתיקים או הדתיים , אלא גם למקורות בני זמננו ולמקורות חילוניים ( ראו " להיות אזרחים בישראל , " עמ' . ( 426 עמדת ביניים נקט השופט מישאל חשין שאמר : " נביא משפט עברי אל ביתנו , אורח רצוי הוא ובמאור פנים נקבלהו ; ואולם לא נוכל עמוד במצווה אם אדון בביתנו נקראהו מערב עד בוקר * " . כדי לסייע למשפטנים , שאינם מצויים במקורות המשפט העברי ולכן מתקשים ליישם את הוראות החוק , קמה במשרד המשפטים מחלקה מיוחדת למשפט עברי ובראשה יועץ למשפט עברי . אנשי המחלקה פועלים להכנת פירושים לחוקים קיימים ברוח המקורות היהודיים , עורכים מחקרים השוואתיים בין עקרונות המשפט העברי למצב החוקי הקיים , מארגנים השתלמויות ונותנים ייעוץ משפטי . אחד החוקים שנתקבלו בעזרתה של המחלקה למשפט עברי היה " חוק לא תעמוד על דם רעך התשנ"ח . " 1998 - החוק קובע את החובה המשפטית להציל את חייו של מי שנמצא בסכנה חמורה ומיידית . בכך הוא מיישם את הציווי המקראי , לפיו הימנעות מהושטת עזרה חיונית , שאינה גורמת למסייע סיכון עצמי - מהווה עבירה . דוגמה נוספת לפעילות המחלקה הייתה הייעוץ המשפטי שהיא העניקה בעת ששופטי בית המשפט המחוזי בירושלים דנו בהאשמת אדם באונס אשתו . השופטים גזרו מאסר על הבעל , וזאת בהסתמך על המקורות היהודיים , לפיהם אין ל ? על זכות משפטית * אהרון ברק , מבחר כתבים , חיים כהן ויצחק זמיר ( עורכים , ( נבו הוצאה לאור , ירושלים , תש"ס , 2000 שם , עמ' . 86
|
|