|
|
עמוד:141
פרק : 10 המשפט העברי וחוקי מדינת ישראל כמו החוקה , גם המשפט הוא אחד היסודות המשפיעים ביותר על דמותה של החברה ומהווים ביטוי לעצמאותה הרוחנית . מסיבה זו ביקשו משפטנים וחברי כנסת דתיים להשתית את חוקי הכנסת ואת הפסיקה המשפטית המתבססת עליה , על עקרונות המשפט העברי . המשפט העברי המשפט העברי כולל עקרונות הלכתיים שיסודם בחמשת חומשי התורה , במשנה ובתלמוד , ושבמשך הדורות באו לידי ביטוי בפסיקה של בתי-הדין היהודיים בארצות הגולה , ב"שאלות ותשובות" שכתבו פוסקי הלכה ובחיבורים הלכתיים שיטתיים כדוגמת ה"שולחן ערוך . " מושג זה מתייחס רק לאותם תחומים של ההלכה המסדירים את היחסים שבין אדם לחברו , וקיימים גם במערכות משפטיות אחרות , ולא לתחום שבין אדם למקום . כל עוד הייתה ליהודים אוטונומיה משפטית בארצות שבהם הם חיו , המשיך המשפט העברי להתפתח נדבך על גבי נדבך , והוא כולל כיום אלפי דינים והלכות שמהם ניתן להסיק מסקנות משפטיות בכל תחומי החיים * . הם טענו , כי לא ראוי למדינה יהודית להישען על חוקים ומשפטים של עם אחר , וכי קיימים הבדלים בין המשפט העברי לבין מערכות משפט אחרות . אחד ההבדלים שהם הרבו להדגיש היה ההיבט החינוכי , הקיים במשפט העברי , ולפיו קיימת חובה משפטית של האדם כלפי חברו - למשל , החובה לעזור לו , והחובה להימנע מלהזיק לו . לעומת זאת , במערכות משפט אחרות הדגש הוא על הזכויות של כל אדם ועל הענישה של מי שפוגע בזכויות אלה . מאפיין ייחודי אחר של המשפט העברי הוא היותו " חובק כל" - כלומר , מתייחס לכל תחומי החיים : לחיי התרבות והרוח , לכלכלה ולמסחר ולכל אורחות החיים . הבדל נוסף הוא שהמשפט העברי לא מסתפק בהסדר פורמאלי של מציאות נתונה אלא שואף לעצב מלכתחילה את כל ערכי החברה . ** התביעה להתבסס על המשפט העברי לא התקבלה , ועם הקמתה של מדינת ישראל נוצרה בה מציאות משפטית מורכבת . פקודת סדרי השלטון והמשפט התש"ח1948- ביטלה אומנם את התלות בחוקים של בריטניה , ובכלל זה בחוקי " הספר הלבן , " אך היא הותירה על כנה זיקה למקורות המשפט האנגלי ( ראו " להיות אזרחים בישראל , " עמ' . ( 425 רק בשנת 1980 נחקק " חוק יסודות המשפט , " שיצר זיקה למשפט העברי . החוק קבע , כי במקרה שבו " ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה , ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה , בהלכה פסוקה או בדרך של היקש , יכריע בה לאור עקרונות החירות , הצדק , היושר והשלום של מורשת ישראל *** . " נוסח החוק הגביל את הפנייה למשפט העברי למקרים מוגדרים מאוד , וגם לא הגדיר במפורש מהי " מורשת ישראל : " האם היא כוללת את ההלכה היהודית והמשפט העברי כפי שנתגבשו לאורך הדורות , או רק עקרונות יהודיים שהפכו לערכים אוניברסאליים . למרות זאת , נתפס החוק כצעד משמעותי לקראת שילוב המשפט העברי במדינת ישראל . * להרחבה עיינו בספרו של מנחם אלון , המשפט העברי : תולדותיו , תקורותיו , עקרונותיו , הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס , האוניברסיטה העברית , ירושלים תשמ"ח ( חלק שלישי . ( ** על המטרה החינוכית של המשפט העברי ראו עוד במאמרו של אריאל רוזן צבי , " תרבות של משפט , " עיוני משפט כרך יז , עמ' , 716-689 שם , עמ' . 693-692 *** ספר החוקים תש"ם , עמ' . 163
|
|