|
|
עמוד:136
אקטיביזם שיפוטי מושג זה מבטא תפיסה שלפיה אין פעולה שהמשפט לא חל עליה , וכל פעולה נבחנת על-פי נורמות משפטיות מוגדרות בחוק או מתחייבות ממנו . לפי תפיסה זו , לא קיים " חלל" משפטי , אלא למשפט יש עמדה ביחס לכל נושא : " הכול יכול להיות שפיט , " כולל סוגיות דת ומדינה . גם חקיקת הכנסת והדרך שבה היא מתנהלת עומדים למבחן בג"צ ונבחנים בהתאם לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית . המייצג העיקרי של תפיסה זו , נשיא בית המשפט העליון השופט אהרון ברק , סבור כי כל פעולה , גם פעולה פוליטית , יכולה להיבחן על-פי אמות מידה משפטיות וגם אי הכרעה היא הכרעה . עם זאת , לא כל דבר שפיט צריך לבוא לבית המשפט ולא כל בעיה חברתית שיש לה פתרון משפטי אכן יש לתת לה פתרון משפטי . ( ראו " להיות אזרחים בישראל" עמ' ( . 438 גישה זו הביאה להרחבת זכות העתירה לבג"צ . לפני עידן האקטיביזם השיפוטי , נדרש אדם שעתר לבג"צ להוכיח שיש לו אינטרס אישי ממשי וישיר בעניין הנדון , או שהוא נפגע באופן אישי . אם לא היו בידיו הוכחות אלה , היה בית המשפט דוחה את עתירתו בנימוק של היעדר " זכות עמידה . " נימוק זה אפשר לבית המשפט להימנע מדיון בעתירות שנגעו לסכסוכים בעלי אופי קבוצתי , כמו רבות מהמחלוקות בנושאי דת ומדינה . אולם בעידן האקטיביזם השיפוטי הורחבה זכות העמידה , כך שגם לאזרח כפרט יש זכות להגיש עתירה , הן בסוגיות ציבוריות פוליטיות והן בסוגיות של דת ומדינה . www היכנסו לאתר הכנסת www . knesset . gov . il ובדקו הצעות חוק שהועלו מאז 1992 ושיש להן השלכות על נושאי דת ומדינה . האם הצעות החוק מתבססות על חוקי היסוד החדשים ? והאם הן מחזקות יסודות דמוקרטיים ליברליים על חשבון ערכים יהודיים ? הפגנה נגד בית המשפט העליון
|
|