|
|
עמוד:133
חוקי היסוד החדשים ויחסי דת ומדינה מקצת העקרונות שהופיעו בהצעת החוקה משנות ה80- יושמו בשנת 1992 עם חקיקתם של שני חוקי יסוד חדשים : חוק יסוד חופש העיסוק וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו . חוקים אלה תוקנו בשנת : 1994 לחוק יסוד חופש העיסוק נוספה פסקה המכונה בשם " פסקת ההתגברות" ( סעיף , ( 4 המאפשרת לחוקק חוקים הסותרים את חוק יסוד חופש העיסוק , ובלבד שייאמר בהם במפורש שהם " על אף האמור בחוק היסוד . " פסקה דומה נוספה גם לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וכן נוספו לו עקרונות יסוד הקובעים , כי " זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם בקדושת חייו ובהיותו בן חורין , והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל . " מגוון דעות הצעת חוקה לישראל - האומנם פשרה ? . 1 אהרון ברק , "חוקה , דת ומדינה , " בתוך : מבחר כתבים , כרך א , 2000 , ' עמ' 113-107 לפנינו פשרה מעניינת בקונפליקט הקשה של דת ומדינה בישראל . העיקרון ממנו יצא אריאל [ פרופ' אריאל רוזן צבי שניסח את סעיף 22 הנ"ל ] הוא חופש הדת וחופש מדת . זוהי התפיסה הדמוקרטית-ליברלית . עם זאת , על פי הצעתו , אין הפרדה גמורה בין דת ומדינה . זוהי התפיסה היהודית . זוהי גם תפיסה המקובלת במדינות דמוקרטיות רבות . על כן , תתכן תמיכת המדינה במוסדות דת ; ותתכן פעילות של המדינה בהענקת שירותי דת . בענייני נישואין וגירושין גבר בסעיף המוצע בדבר חופש הדת והמצפון , השיקול הדמוקרטי . הוכר חופש הבחירה . מצד שני הוכרה האפשרות להתחשב באינטרס של הציבור הדתי לשמירת אורח חייו , תוך איזון ראוי בצרכי שאר הציבור . כך מתבקש הן משיקולים של ערכי היהדות והן משיקולים של ערכי הדמוקרטיה . ( עמ' ( 113-112 1 . 2 אהרון קירשנבאום , " תורה ומדינה : בעניין מקומן של הדת , היהדות והציונות בחוקה המוצעת , " עיוני משפט כרך ט"ו , עמ' 82-63 לשורשים הדתיים המובהקים האלה של הלאומיות היהודית אין כל הכרה בחוקה המוצעת … נישואין וגירושין כדת משה וישראל נהפכים לאופציה . השבת - על כל צורותיה הפלורליסטיות - חייבת להצדיק עצמה " מטעמים עצמאיים , שאינם טעמים שבדת ; " חינוך יהודי דתי שווה לחינוך מוסלמי דתי ; עשרת הדברות - הס מלהזכיר . אין להתעלם מהמשמעות הערכית של חוקה . והנה , בחוקה המוצעת אין כל מעמד לדת הלאומית של ישראל , דת שליוותה אותו מאז היותו לעם ... אין לה זכר לא כערך אנושי , לא כתורמת נכבדת לציוויליזציה המערבית ולא כגורם המכריע לקיום עם ישראל ... אין להתעלם מחשיבותה הסמלית של חוקה . והנה לתורת ישראל ... אין זכר ; וכל שכן שאין לה מקום מיוחד , לא עדיפות , לא יתרון . ( עמ' ( 66 1 אהרון קירשנבאום הוא פרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב .
|
|