עמוד:92

פרק : 7 הציבור הרפורמי והציבור הקונסרבטיבי אחד האתגרים שעמדו בפני החברה היהודית האורתודוקסית בעידן המודרני הייתה הופעתם של זרמים יהודיים דתיים , שקראו תיגר על התפיסה הדתית המסורתית . זרמים אלה העמידו מערכת ערכים דתית חלופית , שבמרכזה עמדו יסודות אוניברסאליים . התנועה הראשונה שעמה נאלצה החברה היהודית האורתודוקסית להתמודד , הייתה התנועה הרפורמית . תנועה זו קמה במאה ה19- בגרמניה במטרה להנהיג רפורמות ( תיקונים ) בדת היהודית . הרפורמות נועדו להתאים את הדת היהודית לזמנים החדשים , שבהם זוכים היהודים לאמנציפציה ומשתלבים בחיי המדינה ובתרבותה . מנהגים והלכות , שנראו מיושנים - כמו איסורי כשרות או כיסוי הראש , בוטלו , ובבתי הכנסת ישבו גברים ונשים יחד ללא מחיצה ביניהם . התפילה בשבת ל ? ותה בנגינת עוגב , בדומה לתפילה בכנסייה , ובדרשות שנשא הרב הודגשו היסודות המוסריים שביהדות . היהדות הוגדרה כאמונה דתית בלבד , מנוטרלת מיסודות לאומיים , ומסידור התפילה הושמטו הקטעים המבטאים את השאיפה לשוב לציון . הגלות והפיזור של העם היהודי לא נתפסו כעונש , אלא כשליחות אוניברסאלית , שנועדה להפיץ אמיתות מוסריות לעולם כולו . מכאן גם ההתנגדות שהביעו באותה תקופה ראשי התנועה לרעיון הציוני ולשיבת היהודים לארץ ישראל . במרוצת השנים חל שינוי משמעותי ביחסה של התנועה הרפורמית לארץ-ישראל ולתנועה הציונית . כבר בשנת 1937 הכירה התנועה הרפורמית בעובדת היותו של ישראל עם , ולא רק קהילה דתית , ובמצע התנועה מאותה שנה היא הביעה תמיכה בהקמת מולדת יהודית בארץ-ישראל ובהפיכתה למרכז של תרבות יהודית וחיי רוח . מאוחר יותר , במצע משנת 1976 כבר נאמר במפורש , כי " יש לנו חלק ואחריות גם יחד בבניין מדינת ישראל , בהבטחת בטחונה ובייצוב דמותה היהודית . " התנועה הרפורמית חברה בהסתדרות הציונית העולמית והיא מעודדת את חבריה לעלות לארץ . חברי התנועה תומכים במדינת ישראל באמצעות גיוס כספים ובהשפעה פוליטית . במקביל לשינוי היחס לציונות , חלו בתנועה שינויים בדפוסי הפולחן הדתי : בבתי הכנסת של התנועה , מאז ועד היום , הגברים מתעטפים בטלית ומכסים את הראש בזמן התפילות , אך שלא כמו בבתי כנסת אורתודוקסיים , גם הנשים נוהגות כך . בדומה לתנועה הרפורמית , גם התנועה הקונסרבטיבית ביקשה להתאים את מערכת הערכים המסורתית למציאות המודרנית המשתנה . עם זאת , המושג " קונסרבטיזם , " שמשמעותו שימור , מבטא את השאיפה של חברי התנועה לשמר יסודות יהודיים מסורתיים ולהימנע מתיקונים קיצוניים . כבר בתחילת דרכה הדגישה התנועה הקונסרבטיבית את הזיקה לארץ-ישראל ולשפה העברית ואת המחויבות להלכה , אם כי לא במובן האורתודוקסי . בישראל מנהלות שתי התנועות מאבק משותף , כדי לזכות בהכרה רשמית ובתמיכה תקציבית של המדינה . כמו כן הן נאבקות על זכותן לייצוג במוסדות דתיים ממלכתיים ועל האפשרות לקיים טקסי נישואין על-פי תפיסות עולמן .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר