עמוד:69

הסתירה התיאולוגית שנוצרה בין הווייתה החילונית של המדינה לבין היותה שלב בגאולה העתידה , י ? שבה באמצעות ההבחנה בכך שהתהליך ההיסטורי הגלוי של השיבה לארץ טומן בחובו גם מהלך אלוהי נסתר , המתרחש גם בלי שהאדם החילוני הנוטל בו חלק , מודע לו . ברמה הפוליטית , ניסו מנהיגי הציונות הדתית ליישב את הסתירה באמצעות חקיקה שתכניה דתיים - כמו החוק על נישואין וגירושין לפי דין תורה , או החוק האוסר על גידול חזיר . בדרך זו הם קיוו לעצב את דמותה של המדינה ברוח יהודית דתית ( על החקיקה הדתית ראו פרק , 11 עמ' . ( 159-151 לדעת אביעזר רביצקי , עד שנות ה60- של המאה ה20- התקיימה בין מנהיגי הציונות החילונית למנהיגי הציונות הדתית מעין " חלוקת עבודה ... " : " בנימין זאב הרצל הוא המוליך , הוא המוציא והמביא בכל הנוגע לצד ההיסטורי והמדיני ; הרב יצחק יעקב ריינס ( מייסד המזרחי ) בוטח בו ובפעילותו ומגביל את מנהיגותו שלו לתחום הדתי והרעיוני . בדומה לכך : דוד בן גוריון הוא ראש הממשלה ושר הביטחון ... ואילו משה חיים שפירא ( מנהיג המפד"ל ) מופקד בעיקר על החינוך הדתי , על החקיקה הדתית וכיוצא בהם . על דרך האירוניה אפשר לצייר זאת כך : המנהיג החילוני הוא ' נהג הקטר' ועמיתו הדתי הוא ' משגיח הכשרות' בקרון המסעדה ; היהודי החילוני בונה את הבית והיהודי הדתי בא בעקבותיו וקובע את המזוזה * " . מלחמת ששת הימים הייתה ראשיתו של מפנה . רבים בציבור הדתי-לאומי פירשו את הניצחון במלחמה במונחים דתיים של נס ואת ההתיישבות היהודית בשטחי ארץ ישראל ההיסטורית כחובה דתית . ההתיישבות , שהחלה בשנת 1968 עם הקמתו מחדש של כפר עציון וחידוש היישוב היהודי בחברון , הפכה בשנות ה70- לאחד מסימני ההיכר של הציבור הדתי-לאומי . רק מעטים מקרב הדתיים הלאומיים התנגדו להתיישבות בשטחי יש"ע . פעולות ההתיישבות האלה היו ביטוי לא רק להשקפה פוליטית , אלא סמל לשינוי שחל בתודעה העצמית של הציבור הדתי-לאומי . מציבור שחש שותף זוטר לציבור החילוני בנשיאת דגל הציונות , הוא החל לראות את עצמו כחלוץ העובר לפני המחנה , תוך שהוא חותר לעיצוב דרכה של המדינה . השינוי התודעתי הזה התאפשר , לדעת אביעזר רביצקי , דווקא בזכות " פעילותם של ' משגיחי כשרות' ו'קובעי מזוזות' אלה [ כלומר , המנהיגות הוותיקה של הציונות הדתית ] והתמסרותם המלאה לענייני חינוך , הקימה דור חדש של צעירים דתיים שלא השלים עוד עם המעמד השולי שהועידה להם החברה הישראלית . הם שאפו לנוע אל מרכז הבמה , לפרוץ אל ' הקטר , ' וליטול חלק בהנהגה המדינית של כלל ישראל . שתי סיבות לדבר : ראשית , הם , בניגוד למחנכיהם ולהוריהם , היו ילידי הארץ , צברים ש ?? רו את השפה הישראלית החילונית ... שנית , הם גדלו על ברכיה של תורת ארץ-ישראל של הראי"ה קוק , ממנה למדו כי הם , ורק הם , נועדו להוליך את מפעל התקומה ** " ... * אביעזר רביצקי , "הנהגה דתית בחברה בת זמננו , " כלביא יקום , עיון מחודש בעקרונות הציונות הדתית והאורתודוקסיה המודרנית , מודן , הוצאה לאור , תשרי תשס"א , אוקטובר , 2000 עמ' . 240 ** שם , עמ' . 240 "ריקוד דגלים" ביום ירושלים

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר