|
עמוד:174
המועצות הדתיות - מחלוקות ותמורות הגוף הממשלתי האחראי על תקצוב המוסדות הדתיים ועל המקומות הקדושים לכל העדות הדתיות היה , עד לפירוקו בשנת , 2004 משרד הדתות . אחריות המשרד כללה מתן שירותי דת , אספקת תשמישי קדושה ומתן מענקים והלוואת לבנייה או לשיפוץ של מוסדות דתיים יהודיים ולא יהודיים . שירותי הדת ניתנו באמצעות מועצות דתיות וכללו פיקוח על כשרות , רישום נישואין ועריכתם , הקמת מקוואות ובנייתם , ואחזקתם של בתי כנסת . מאז הועברו תחומי אחריותו של משרד הדתות למשרד ראש הממשלה . פעילות המועצות הדתיות הייתה לא אחת מקור לחילוקי דעות בין המועצות הדתיות לבין הרשויות המקומיות , הן ביחס לשאלות תקציביות והן ביחס להיקף הסמכויות של המועצות הדתיות . נקודת המחלוקת העיקרית הייתה שאלת ההרכב של המועצות הדתיות והיא הגיעה לא אחת לפתחו של בית המשפט העליון . באחת העתירות לבג"צ , שדנה במועמדותם של נציגים חילונים , נימקו התומכים את עמדתם בכך שהמועצות הדתיות הן גוף ממלכתי המשרת את כלל הציבור , וגם הציבור החילוני נזקק לשירותים שבאחריותן . עוד הוסיפו התומכים וטענו , כי המועצות הדתיות פועלות במימון ממשלתי - כלומר , מכספי המסים של כלל האזרחים . המתנגדים לשיתופם של נציגים חילונים טענו , כי המועצות הדתיות אינן גוף מנהלי בלבד , ולכן יש חשיבות ל"מידת ההתאמה האישית" - כלומר , לכך שנציגים במועצות הדתיות יהיו כאלה המקיימים אורח חיים דתי . שופטי בג"צ פסקו , כי " המועצה הדתית מתמנית לא לפי דין תורה אלא לפי חוק הכנסת . חוק זה אינו קובע כישורים אישיים מיוחדים לחברות במועצה הדתית , מלבד זה שהם צריכים להיות " מתאימים" לתפקיד זה , הן מבחינה אישית והן מבחינת ייצוגם של הגופים והעדות המעוניינים בקיומם של שירותי הדת היהודיים במקום * " . עתירות אחרות עסקו בשאלת שיתופם של נציגים רפורמים וקונסרבטיבים ובשאלת שיתופן של נשים . המפורסמת שבהן היא העתירה שהגישה לאה שקדיאל . הדיון בעתירה חרג משאלת מהותן ותפקידיהן של המועצות הדתיות והפך לדיון עקרוני בשאלת מעמדן של הנשים בהלכה היהודית והיחס שבין מסורת למודרנה . ( על בג"צ שקדיאל ראו "להיות אזרחים בישראל" עמ' 246 וכן עמ' ( . 588-585 מן המשפט שילוב נשים במועצות הדתיות . 1 בג”צ , 153 / 87 לאה שקדיאל נ’ השר לענייני דתות ואח , ’ פ”ד מ”ב , ( 2 ) עמ’ 221 השופט מנחם אלון , שהוא אדם דתי , פסל מכל וכל את הטענה בדבר " אי התאמה , ” שכן " העותרת היא שומרת תורה ומצוות , מורה למקצועות היהדות ... ומקדישה היא מזמנה ... לעסקי חינוך במקום מגוריה . האם אין בכל אלה כישורים מצוינים ומיוחדים המכשירים את העותרת לשמש כחברה במועצה הדתית בירוחם …? * בג"צ , 568 / 78 הרב יצחק מאיר חרל"פ נ' ועדת שרים ואח , ' פ"ד ל"א , ( 1 ) עמ' . 679
|
|