|
|
עמוד:131
המחלוקת על כינון חוקה בשל חילוקי הדעות בסוגיית החוקה בעת הקמת המדינה , הפכה האסיפה המכוננת לכנסת הראשונה . במקום לכונן חוקה , קיבלה הכנסת בשנת 1950 את הצעת הפשרה של ח"כ הררי שקבעה , כי " החוקה תהיה בנויה פרקים פרקים באופן שכל אחד מהם יהווה חוק יסודי בפני עצמו ... וכל הפרקים יחדיו יתאגדו לחוקת המדינה" ( ראו "להיות אזרחים בישראל , " עמ' . ( 248 מאז הועלו במשך השנים הצעות שונות לכינון חוקה , והעיקריות בהן היו : הצעה למגילת זכויות אדם , שהציע פרופ' קלינגהופר בשנת ; 1964 והצעה של פרופ' אקצין בשנת 1965 לחוקה שי ? צאו ממנה סוגיות דת ומדינה . ההצעות השונות לא זכו להד ציבורי . * להרחבה עיינו בספרו של זרח ורהפטיג , חוקה לישראל - דת ומדינה , מסילות , ירושלים , תשמ"ח . פרק : 9 סוגיית החוקה לרוב המדינות הדמוקרטיות יש חוקה המגדירה את צביון המדינה , את הסמכויות והתפקידים של השלטון ואת הזכויות והחובות של אזרחיה . החוקה נועדה גם לעצב את הנורמות הפוליטיות ואת הערכים של החברה , ולכן לשם כינונה לא די בהכרעת הרוב , אלא יש צורך בהסכמה רחבה . ( על תפקידיה של חוקה ראו ב"להיות אזרחים בישראל , " עמ' . ( 244 היעדר הסכמה רחבה בסוגיות של דת ומדינה הייתה אחד מבין הגורמים שמנעו כינונה של חוקה בעת הקמתה של מדינת ישראל . נציגי המפלגות החרדיות הביעו התנגדות חד-משמעית לכל חוקה מעשה ידי אדם וטענו , כי לעם ישראל כבר יש חוקה זה אלפי שנים , והיא התורה . לטענתם , אם עדיין לא הגיעה השעה שחוקת המדינה תהיה חוקת התורה , מוטב שלא תתקבל שום חוקה . גם בין חברי הכנסת הדתיים הלאומיים היו שהתנגדו לכל חוקה שאיננה מבוססת על התורה , אך היו ביניהם שלא התנגדו באופן עקרוני לכל חוקה חילונית , אלא רק תמכו בדחיית הנושא בשל היותם של הדתיים מיעוט פוליטי * . משעלה נושא כינון החוקה לדיון מחודש בשנות ה , 80- הייתה ההתנגדות הדתית גורם מרכזי בוויכוח , והסוגיה הפכה לעוד אחת מנקודות המחלוקת בין דתיים לחילונים . המחלוקת החריפה עם חקיקתם של חוקי היסוד החדשים ב , 1992- שכן הם נתפסו בעיני כל הצדדים כנקודת מפנה מבחינה חוקתית . בפרק זה נבחן : כיצד משתקפים חילוקי הדעות בסוגיות הדת והמדינה בשאלת החוקה ? מדוע נתפסו חוקי היסוד משנת 1992 כנקודת מפנה מבחינת היחסים בין דת למדינה ? מהו הפתרון שמציעים היוזמים של " חוקה בהסכמה" לסוגיית היחסים בין דת למדינה ?
|
|