|
|
עמוד:113
לעומת הקבלה המוחלטת של " דעת תורה" על-ידי המפלגות החרדיות , המפד"ל מעדיפה להתייחס לעמדת הרבנות הראשית כאל הנחיות בלבד . על אף שהמושג " דעת תורה" השתרש גם בציבור הדתי-לאומי וניכרת עלייה במעמדם של הרבנים , במיוחד בחלק החרד"לי , אין בציבור זה קבלה מוחלטת של פסיקות הרבנות הראשית , לא עלידי יחידים ולא על-ידי המפד"ל כהנהגה פוליטית . שלא כמו במפלגות החרדיות , במפד"ל מתקיימות בחירות פנימיות , ויש בה מקומות מובטחים לנשים . נציגי המפד"ל בכנסת מייצגים את הגוונים השונים הקיימים בחברה הדתית-לאומית . עמדותיהם משקפות את יחסן של הקבוצות השונות לרבנים ואת המתיחות המתמדת המתקיימת בין עמדותיה של המפלגה כהנהגה פוליטית לבין מחויבותה הדתית לציית לפסק הלכה ( ראו "פרשת שקדיאל , " עמ' . ( 175-174 מגוון דעות אליעזר דון-יחיא , " מנהיגות דתית ומנהיגות פוליטית , " בתוך : אלה בלפר ( עורכת , ( מנהיגות רוחנית בישראל - מורשה ויעד , דביר , ירושלים-תל-אביב , תשמ"ב , עמ' 134-104 המפלגה הדתית זקוקה לתמיכתה המוסרית של רשות ההנהגה הדתית במאבקיה הפוליטיים ובמאמציה לקבל אמון הבוחרים . ואילו המנהיגות הדתית זקוקה למפלגה כגורם המגן על הדת ומוסדותיה במישור הפוליטי ובאמצעי הפעולה הפוליטיים . מבחינות אלה מטרותיהן של שני הגופים משותפות . אולם הם נבדלים באופיים , בהרכבם ובדרכי פעולתם … ככל מפלגה פוליטית חייבת גם מפלגה דתית להביא בחשבון שיקולים של " פוליטיקה ריאלית , " המתייחסים לתנאים הנתונים של מציאות פוליטית וליחסי כוחות שבפועל , והמחייבים נכונות לויתורים ופשרות . ככל מפלגה , גם מפלגה דתית מעורבת במישרין במאבקים פוליטיים על כוח והשפעה , ומתמודדת בבחירות על תמיכת הציבור הרחב , ועשויה לגלות גמישות והסתגלות מתוך חישובים של אסטרטגיה או טקטיקה פוליטית . מנהיגות דתית פועלת גם היא , כמובן , בתוך מסגרותיה של המציאות החברתית והפוליטית , אולם היא אינה מעורבת במישרין במאבקים על כוח והשפעה במערכת הפוליטית , ואין היא זקוקה לתמיכתם של האזרחים בבחירות . לפיכך פחותה חובתה לכלול את תנאי המציאות במערכת השיקולים שלה מזו של המפלגה הפוליטית הדתית . כתוצאה מכך פעמים רבות גישתה של ההנהגה הדתית בנושאי דת ציבוריים יותר נוקשה ופחות פשרנית מזו של המפלגה הפוליטית , והדבר עלול להביא למתיחות בין שני הגופים הללו . מתיחות זו עלולה להחריף ככל ששני הגופים מנסים להתערב האחד בתחומו של האחר . רצונה של מפלגה דתית לקבל מההנהגה הדתית לגיטימציה לעמדותיה ופעולותיה עשוי להמריץ הנהגה זו להתערב בעניני המפלגה , ולתת לה הנחיות פעולה במישור הפוליטי . נסיונות אלה עלולים להיתקל בהתנגדות של המפלגה , המבקשת לשמור על מעמדה העצמאי וחופש הפעולה שלה . מצד שני , התועלת שמפיקה המפלגה מלגיטימציה של ההנהגה הדתית , כמו גם תמיכתה באינטרסים של הנהגה זו - עשויים להביאה לנסיון להשפיע על ההרכב והמדיניות של מוסד ההנהגה הדתי , כדי שיעלו בקנה אחד עם האינטרסים והקו של המפלגה . ( עמ' ( 120-119
|
|