|
|
עמוד:71
ההתמודדות עם החילוניות ההחלטה שקיבלה הציונות הדתית להשתתף בתנועה הציונית ולימים בחיי מדינת ישראל , חייבה אותה להתמודד עם שאלת היחס ליהודים הנחשבים על-פי ההלכה ל"עוברי עבירה" - כלומר , למי שעוברים על המצוות . שאלה זו קיבלה משנה תוקף לנוכח העובדה , שראשי התנועה הציונית ומנהיגיה היו חילוניים , ושדווקא העוברים על המצוות עסקו בבניין הארץ . ? הרב מוהליבר שהיה מראשוני הרבנים שהצטרפו לתנועת " חיבת ציון , " קבע במילים מפורשות , כי ערך מעשיו של יהודי החי בארץ-ישראל ואינו מקיים מצוות , רב יותר מערך מעשיו של יהודי החי בחו"ל ומקיים את המצוות כולן . מכאן , שמעשיו של היהודי החילוני לא רק שאינם מחללים את קדושת הארץ ואינם גורמים למי שמשתתף עמו במעשה זה "להתחבר לרשע , " אלא יש בכוחם גם להביאו לשמירת התורה והמצוות . תפיסה זו , שראתה בחילון תופעה חולפת וברעיון הציוני - תרופה לה , הייתה משותפת גם לרבנים האחרים שהצטרפו ל"חיבת ציון , " ולימים לתנועה הציונית . הרב ריינס , מייסד " המזרחי , " הביע את תקוותו , כי " ההשבה אל היהודים מסבבת גם את ההשבה אל היהדות ** " . מה שנאמר על-ידי הרב ריינס בנימה של תקווה קיבל בתפיסת הרב אברהם יצחק הכהן קוק * ניסוח תיאולוגי חד-משמעי . לפי הרב קוק , הרעיון הלאומי הופך לרעיון שהוא דתי ביסודו : " ברית כרותה היא לכנסת ישראל כולה שלא תטמא טומאה גמורה ... כ"כ [ כל כך ] מחובר הוא רוח ישראל ברוח אלהים , עד אשר אפילו מי שאומר שאיננו נזקק כלל לרוח ד , ' כיוון שהוא אומר שהוא חפץ ברוח ישראל הרי הרוח האלהי שורה בתוכיות נקודת שאיפתו גם בעל כרחו *** " . * תגובת הציונות הדתית לרצח נידונה בהרחבה במאמר של יואב שורק , "הציונות הדתית לנוכח רצח רבין " , הציונות הדתית : עידן התמורות , אשר כהן , ( עורך מדעי ) ישראל הראל , ( עורך עמית ) מוסד ביאליק ירושלים , קרן קיימת לישראל , המועצה העולמית לחינוך תורני , תשס"ד , ירושלים , עמ' . 532-475 ** הרב יעקב ריינס , אור חדש על ציון , שער ו , דף פ"ד ע"ב . *** אברהם יצחק הכהן קוק , אורות , הוצאת מוסד הרב קוק , ירושלים תשכ"ג , עמ' ס"ג . פסקי הלכה אלה עוררו סערה לא רק בדעת הקהל הכללית , שראתה בהם סכנה ליציבות הדמוקרטיה , אלא גם בקרב הציבור הדתי-לאומי . יש השוללים את עצם העיסוק של רבנים בנושאים מדיניים בנימוקים שונים : התחום המדיני איננו הכלול בתחום סמכותם , לרבנים אין הכשרה מתאימה לעסוק בנושאים אלה , ואין די מקורות הלכתיים היכולים לבסס פסיקה מסודרת . לפי תפיסה זו , כשם שבתחומי רפואה עמדת הרופא היא הקובעת אם מותר לחלל שבת לצורך פיקוח נפש , כך בנושאים מדיניים הממשלה היא בעלת הסמכות להחליט אם מסירת שטחים מארץ-ישראל נדרשת כדי למנוע סכנה לקיומו של עם ישראל . כנגד תפיסה זו , יש הטוענים כי ההדרכה שהתורה מספקת אינה נוגעת רק לחייו הפרטיים של האדם , אלא , לכל תחומי החיים . מכאן , שהרבנים , שהם המייצגים של " דעת תורה , " לא רק רשאים להביע את דעתם בסוגיות ציבוריות , אלא אף חייבים לעשות כן ( על "דעת תורה , " ראו עמ' . ( 112 הביקורת על מעורבותם של רבנים בסוגיות פוליטיות הגיעה לשיאה לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין בנובמבר . 1995 העובדה שהרוצח היה דתי גרמה להפניית האשמה כלפי הציבור הדתי-לאומי ובמיוחד כלפי רבנים שהתבטאו בקיצוניות נגד רבין . בעקבות זאת , החל אצל רבים בציבור הדתי-לאומי תהליך של חשבון נפש וחיפוש אחר דרך לחידוש השותפות עם הציבור החילוני . * טענה זו השמיע הרב חיים דוד הלוי שהיה רבה הראשי של העיר תל-אביב . הרב הלוי סבר , כי חל איסור למסור שטחים מארץ-ישראל , אבל גרס כי עמדתו כפוסק אינה מחייבת . ? שמואל מוהליבר ( 1898-1824 ) היה מגדולי הרבנים ברוסיה ומראשי " חובבי ציון . " קרא לשיתוף פעולה בין המשכילים היהודים לדתיים ותמך בעלייה לארץ-ישראל .
|
|