|
|
עמוד:35
בין יהדות לדמוקרטיה במדינת ישראל עוד לפני קום המדינה התנהלו מוסדות היישוב היהודי על-פי נהלים ודפוסים דמוקרטיים , אך לאחר החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 והקמת המדינה , הם הפכו למציאות מחייבת . בהתאם לכך , הבטיחה מגילת העצמאות , כי במקביל להגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית הפתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות , היא " תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת , גזע ומין ... ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות . " הבטחה זו באה לידי ביטוי לאורך השנים הן בחקיקת הכנסת והן בפסיקה המשפטית . חוקים כמו חוק השבות ביטאו את עובדת היותה של מדינת ישראל מדינת הלאום היהודי . חוקים שונים כמו חוק יסוד הכנסת , חוק יסוד השפיטה וחוק יסוד מבקר המדינה ביטאו את אופייה הדמוקרטי של המדינה ( ראו " להיות אזרחים בישראל , " עמ' . ( 257-253 חוקים כמו חוק שעות עבודה ומנוחה , או חוק שיפוט בתי דין רבניים התקבלו מתוך מגמה לשוות לחיים הציבוריים במדינה צביון יהודי גם במובן הדתי ( שם , עמ' . ( 73-72 המחויבות הכפולה - גם לעקרונות דמוקרטיים וגם לעקרונות יהודיים - קיבלה משנה תוקף עם חקיקתם של חוקי היסוד החדשים בשנת : 1992 חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק . בחוקים אלה נאמר , שהם באים " כדי לעגן את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" ( עוד על חוקי היסוד החדשים , ראו עמ' . ( 135-133 פירושו המעשי של המושג הכפול " מדינה יהודית ודמוקרטית" נותר שנוי במחלוקת . היו שטענו , כי מושג זה מלמד על כך שמדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית שהערכים היהודיים שלה הם רק אלה העולים בקנה אחד עם ערכים דמוקרטיים . לעומת זאת , היו שטענו כי יש לתת עדיפות להגדרתה של המדינה כמדינה יהודית , ורק בהתאם להגדרה זו יש לפרש את המושג מדינה דמוקרטית . מגוון דעות מדינת יהודית ודמוקרטית - שילוב אפשרי !? 1 . 1 רות גביזון , " מדינה יהודית ודמוקרטית : זהות פוליטית , אידיאולוגיה ומשפט , " עיוני משפט כרך י"ט , חוברת מס' 3 התשנ"ה , 1995- אוניברסיטת תל-אביב , עמ' 682-631 ... אפשרות חשובה לשלב יהדות הלכתית ודמוקרטיה קיימת בתחום של תוכני ההסדרים הנהוגים בחברה , משפטיים וחברתיים כאחד : אם יהיה ניתן לשכנע את המחוקק הדמוקרטי לאמץ את הסדרי ההלכה , יהיה לנו צירוף של יהודיות ( בתכנים מסוימים ) ושל דמוקרטיה ( בכללי המשחק ובדרך קבלת ההחלטות . ( שילוב חזק יותר יכול להתקבל אם הרוב ישוכנע להפקיד תחומי חיים מסוימים בידי מוסדות דתיים , שיקבלו מעמד-ביניים הלכתי-ממלכתי . נקבל שילוב , באותם תחומי חיים , של מקבלי החלטות הלכתיים ודין הלכתי הפועלים מכוח היתר דמוקרטי ... כך יהיה , לפחות , כל עוד לא יפגעו ההסדרים שייקבעו בכוחו של הרוב לשנות את ההסדרים במסגרת החוקתית הקיימת , וכל עוד לא ייפגעו כללי המשחק הבסיסיים . ( עמ' ( 653-652 1 רות גביזון היא פרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים והייתה בעבר יו"ר האגודה לזכויות האזרח . עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה . עוסקת ביחסי הגומלין בין משפט לפוליטיקה ובין דת למדינה , והייתה שותפה לניסוח אמנה חברתית בין דתיים לחילונים .
|
|