|
|
עמוד:33
... העובדה , שהברית קדמה למתן תורה , מלמדת אותנו , שאין זכות מוסרית לכפות על העם משפט מדיני בלי הסכמת העם ... הרוח הדמוקרטי שרר לא רק בהנהלה המדינית אלא גם בבחירת המנהיגות הרוחנית והמדינית . משה מיאן לצמצם את הנבואה לחבר נביאים גדור וסגור , והכריז על הנבואה כזכותו של כל אזרח בישראל ... גם בזה נרמז ... שהתיאוקרטיה מחייבת דמוקרטיה בכל מקצועות החיים המדיניים והרוחניים של העם . ( עמ' ( 35-32 1 . 2 יואל בן-נון , " משטר דמוקרטי על פי התורה , " דרך ארץ , דת ומדינה בהוצאת משרד החינוך , ירושלים תשס"ב , 2001 עמ' 349-297 מדברי הרמב"ם עולה בפירוש כי שום מלך אינו יכול למלוך כחוק וכהלכה בלי הסכמת העם . רק מרצונם של " בני אותה הארץ" לוותר על מקצת החירות שלהם , או על כולה , ייתכן בכלל שלטון חוקי , בין בישראל , ובין באומות העולם . גם אם ההסכמה הזאת ניתנה באורח פסיבי , על ידי השימוש במטבעו של המלך , הרי זו הקניה ברורה של זכויות השלטון ... ( עמ' ( 305 ... פשוט הדבר שבחירות כלליות חופשיות וממשלה נבחרת הן בירור עדיף בהרבה של רצון בני אותה הארץ , על ההסכמה הסבילה ... יותר מכך : חקיקה מצמצמת שמקנה לשלטון רק מקצת זכויות השליט כמו זמן מוגבל של שלטון , איסור לפגוע בזכויות האדם והאזרח , חלוקת סמכויות השלטון והפרדת רשויות וכד , ' היא עדיפה ... על כן המשטר הדמוקרטי ... הוא טוב בהרבה מכל משטר אחר , על פי ההלכה . ( עמ' ( 312 ... משטר דמוקרטי אין בו , באופן עקרוני , החטא של " מלך בשר ודם , " מעצם העובדה שבעלי השררה נבחרים לזמן קצוב , אין השררה נחלתם ולא ירושתם , והם כפופים לחוק וגם לביקורת ציבורית . ( עמ' ( 321 . 3 חיים דוד הלוי , עשה לך רב , חלק שלישי , שאלה נ"ו משטר כלכלי בתורה , עמ' רפז-רצה ... יש בתורה שטח מסויים בו הדברים באו במתכוין סתומים ועמומים . בשום פנים אין למצוא בתורה משטר מדיני או כלכלי ברור . אפילו פרשת המלך , באה כה סתומה , עד שגרמה למחלוקת ... אם היא בכלל מצוה או רשות . ואף שנפסקה הלכה בגדולי הראשונים שהיא מצוה ... גדולי הפרשנים והוגי-הדעות , ? ברו בחריפות נגד המלכות כשיטת-ממשל ... ונשנה הדבר בכמה משטחי החיים הנוגעים לחיי חברה ומדינה . ולדעתי , זו כחה וגדולתה של תורה שאין בה משטר ברור ומוגדר , לא מדיני ולא כלכלי , ושתי סיבות לדבר : א . לפי מהותם של שטחי חיים אלה , ניתנים הם לשינוי מתקופה לתקופה , ותורת ה' תורת נצח היא , ונמנעה במתכוין מלקבוע תחומים ברורים ומוגדרים . ב . לא רצתה תורה לכוף את העם לנהוג בחייו החילוניים על פי משטר מסוים , והשאירה את הבחירה לרצונו החפשי בשטחים אלה . אך לעומת זאת , נתנה תורת מצוות , שהן בבחינת עקרונות ויסודות , אשר יכולות להתאים לכל משטר בכל דור ובכל צורת חיים , ותכליתן למנוע את השלילי שבכל משטר אפשרי . ( עמ' רפח-רפט ) 1 יואל בן-נון מכהן כיום כראש ישיבת הקיבוץ הדתי בעין-צורים . היה ממייסדי ישיבת ההסדר באלון שבות ואחד ממוריה . פרסם מאמרים בלימודי א"י , ארכיאולוגיה , היסטוריה וגיאוגרפיה-מקראית והדריך סיורים ששילבו בין התחומים האלה . ידוע כמי שתומך בהתיישבות בשטחי יו"ש אך מתנגד למעשים העלולים להביא לקרע בין הציבור הדתי לציבור החילוני .
|
|