דגם העדות המוכרות

עמוד:13

דגם ההפרדה בין דת למדינה בדגם ההפרדה המדינה אינה מתערבת בענייני הדת , והדת אינה מתערבת בענייני המדינה . המדינה מכריזה על עצמה " חילונית , " או " ניטראלית" בענייני דת - כלומר , היא איננה דתית , אך גם איננה אנטי-דתית . חוק המדינה הוא חוק חילוני , ואסור שהחוק יפגע בדת כלשהי או יעדיף דת כלשהי . ההפרדה נועדה להגן על הדת ועל הכנסיות מפני כוחה של המדינה , ובאותה מידה היא נועדה למנוע מאחת הדתות להשפיע על החיים הציבוריים , או לפגוע בחופש הפרט וכן למנוע פגיעה בחירותן של הדתות האחרות או במעמדן . דגם ההפרדה קיים בצרפת , המגדירה את עצמה כמדינה חילונית . מדינה נוספת המזוהה במיוחד עם דגם זה היא ארצות-הברית . התיקון הראשון לחוקה האמריקנית משנת 1791 קובע , כי " הקונגרס לא יחוקק שום חוק שישליט דת מדינה רשמית או שיאסור את חופש הדת . " אומנם התיקון אינו מדבר במפורש על הפרדה בין דת למדינה , אלא נועד למנוע העדפה של דת כלשהי עלידי השלטון . עם זאת הפך התיקון לעיקרון המגביל את מידת המעורבות של השלטון בענייני דת ולעיקרון המבטיח גם את קיומו של חופש הדת . ? במכתב מפורסם שכתב הנשיא השלישי של ארצות הברית קבע תומס ג'פרסון , כי משמעות התיקון היא " לבנות חומה בין המדינה לבין הכנסייה" כלומר , בין המדינה לבין הדת . והמורים ללימודי הדת חייבים לקבל את אישור הכנסייה הקתולית או הפרוטסטנטית . שיעורי הדת נחשבים לשיעורי חובה , אך הורי התלמידים , או התלמידים עצמם בהגיעם לגיל , 14 רשאים לבקש פטור . יש מדינות אחרות הפועלות לפי דגם זה , כמו הונגריה , שבה שיעורי הדת בבתי הספר נתונים לבחירת התלמיד . במדינות אלה , הכנסייה היא המנהלת גני ילדים , בתי הורים ובתי חולים רבים , אך המימון העיקרי של מוסדות אלה לקוח מתקציב המדינה . מי שמצהיר על חברותו בכנסייה משלם בנוסף למס על ההכנסה תוספת " מס כנסייה , " המועבר לכנסייה שהוא משתייך אליה . אם האזרח אינו מעוניין להשתייך לכנסייה , עליו להודיע על כך לגורמים המתאימים . במקרה כזה , הוא לא יצטרך לשלם את התוספת , אך הוא גם לא יוכל ליהנות מהשירותים הדתיים שההשתייכות לכנסייה מעניקה - כמו טבילה בכנסייה בסמוך ללידה , או להבדיל , קבורה דתית . בדגם העדות המוכרות , גם דתות שאינן נוצריות נהנות מהכרה של המדינה . הכרה זו מותנית בקריטריונים מסוימים ( גודל העדה , מוסדותיה , ההיסטוריה שלה במדינה ) המשתנים ממדינה למדינה . בגרמניה , למשל , התנאי הוא שהעקרונות הדתיים יהיו תואמים לחוקה . מאחר שהעיקרון האסלאמי , שלפיו המרת הדת דינה מוות נוגד את הזכות הדמוקרטית לחופש דת ולהמרת דת , בכלל זה , אין לאסלאם מעמד של דת מוכרת . סיבה נוספת היא העובדה שלקהילה המוסלמית בגרמניה , שיש בה שלושה מיליון מוסלמים בקירוב , אין נציגות מוסמכת אחת . לעומת זאת , בבלגיה , הדת המוסלמית היא אחת מחמש דתות המוכרות בחוק : הקתולית , הפרוטסטנטית , האנגליקנית , היהודית והמוסלמית . החוקה הבלגית מבטיחה תשלום משכורות וגמלאות למנהיגים הדתיים של הדתות המוכרות , והוצאותיהן לחינוך ולשירותים דתיים מכוסות על-פי החוק . גם באוסטריה הדת המוסלמית היא דת מוכרת . 1 הפרדה בין דת למדינה קיימת במידה מסוימת גם בהולנד , בוויילס שבאנגליה , בקנטונים של ג'נבה ונוישאטל בשוויץ ובחלק מהמדינות הפוסט-קומוניסטיות . ? תומס ג'פרסון ( 1826-1743 ) חיבר את הצהרת העצמאות של אמריקה , שהיא הבסיס לחוקת ארצות-הברית .

קודם  |  הבא