|
|
עמוד:11
הוא היפה בקולות הצפורים ,. " קולך הוא לא הקול הכי יפה , " קרא העורב , " קולי יותר יפה מקולך ! " עזב העורב את הענף שלו ועף הלוך ושוב מול פניו של הזמיר . " עוף מכאן ! " אמר הזמיר , " אתה מפריע לי לשירו " אבל העורב לא הפסיק להציק לזמיר . הוא עף סביבו וקרא שוב ושוב : " קולי יפה יותר מקולך ! " הבין הזמיר שהעורב לא יפסיק להציק לו , פנה אליו ואמר : " בוא נעשה תחרות שירה . נעוף שנינו אל תוך היער . החיה הראשונה שנפגש בדרך היא תהיה השופטת בתחרות והיא תחליט מי שר יפה יותר . " " אני מסכים , " אמר העורב והוסיף : " ומי שינצח בתחרות יתלש נוצות מהזנב של מי שיפסידו " יצאו העורב והזמיר לדרך . הם עפו בין עצי היער הגבוהים עד שהתעיפו וירדו לנוח . והנה מולם חמור פוסע . ספר העורב לחמור על הוכוח בינו לבין הזמיר ושאל אותו : " האם אתה מוכן להיות שופט בתחרות שירה בינינו ? " " בודאי , " נער החמור , " עלו שניכם על עץ ושירו לפניו "
|
|