עמוד:281

מדובר בתהליך של התחזקות הזהות האתנית הקהילתית , כחלק מתהליכים חברתיים המתרחשים בחברה האמריקנית כולה . הקהילה היהודית מטפחת מוקדי זהות יהודייםאמריקניים , חפים מכל תוכן ציוני . המוזיאונים העוסקים בשואה - ולא רק בוושינגטון הוקם מוזיאון עתיר תקציבים הם ביטוי לכך . ייתכן מאוד שהיא תְדמ ֶ ה לקהילות אמריקניות אתניות אחרות ; היא תקיים מערכת של סמלים ומוקדי זהות אתניים קהילתיים לצד מרכיבי הזהות האמריקניים . מקומה של מדינת ישראל יהיה דומה למקומה של אירלנד או איטליה , בקרב האמריקנים יוצאי הארצות הללו . מדינת ישראל תמלא אותו תפקיד של המולדת הישנה , ה"אלטע היים [ ... ] . " אם מדינת ישראל מבקשת להיות רלוונטית עבור יהודי ארצות-הברית והמערב , עליה לפתח דיאלוג עם יהודי התפוצות , דיאלוג שישתרע הרבה מעבר להטפת מוסר ציונית . [ ... ] שאיפתנו לקראת 50 השנים הבאות אינה צריכה להיות העלאת כל יהודי העולם המערבי למדינת ישראל . זה פשוט לא יקרה . עלינו לשאוף להיות ָקט ָ ל ִ יז ָ טֹור תרבותי , עלינו להיות מעורבים - לא כּפט ְ רֹונים ִ אלא כשותפים - בחיי התרבות היהודיים בתפוצות , בחינוך היהודי . [ ... ] כדי שמדינת ישראל תהיה רלוונטית עבור רוב יהודי העולם , עליה לקיים מכנה משותף תרבותי עם רוב היהודים . עלינו , כאן בישראל , להבין , כי איננו בעלי הבית היחידים של העם היהודי וכי עלינו להיזהר מאוד מפרימת התפרים העדינים המחברים את החלקים השונים בעם . [ ... ] כנגד זה , על יהודי העולם להבין , כי מדינת ישראל היא , בראש ובראשונה , מדינתם הריבונית הדמוקרטית של אזרחיה , אלו השותפים בה , לא רק בל ִ ּבם אלא גם בגופם , וכי הכרעות הנוגעות לחיים במדינת ישראל מתקבלות באורח דמוקרטי בישראל . הבה נחדל להיות אתנו-צנטריים , הבה נכיר בכך שמדינת ישראל אינה מרכז חייהם של רוב יהודי העולם . ומנגד , הבה ניטול אחריות , לא מתוך ּפט ְ ר ֹ ֹוּות והתנשאות , אלא מתוך שותפות יהודית . 1 במלאת 50 לעצמאות ישראל הציע חבר הכנסת ראובן ריבלין לציבור הישראלי לגלות בגרות ביחסו אל יהודי התפוצות . למה כוונתו ? 2 מהן הציפיות של ריבלין מיהודי התפוצות בשאלת הקשר שלהם לישראל ? 3 ישראל נמצאת בעשור השביעי לעצמאותה - מה הציפיות שלכם לדפוסי הקשר הרצויים בין מדינת ישראל לתפוצות ? חשבו ִ בעיקר על הקשר בין בני נוער יהודים בישראל לבין בני נוער יהודים בתפוצות . מציאות מורכבת מאפיינת את הישראלים בתפוצות בקהילות היהודיות בתפוצות חיים גם ישראלים לשעבר . ההערכה של משרד הקליטה בשנת 2003 הייתה , שמספר הישראלים החיים בתפוצות הוא כ750- אלף , מתוכם כ150- אלף נולדו מחוץ לישראל , ויש המעריכים שמספרם גבוה יותר . החברה הישראלית בחרה לכנותם " יורדים , " בהשפעת התפיסה המעניקה עדיפות לחיים במדינת ישראל . הביקורת על היורדים הייתה קשה במיוחד בתקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים . בריאיון בערב יום העצמאות בשנת 1976 כינה ראש הממשלה , יצחק רבין , את היורדים : " נפֹולת של נמ ֹ וֹות . " התבטאות זו של רבין עוררה ויכוח ציבורי . מאז שנות ה70- חל שינוי ביחסה של החברה הישראלית ליורדים והיא נעשתה סלחנית יותר כלפי תופעת הירידה מן הארץ . עם זאת , נעשים ניסיונות לא מעטים להחזיר את היורדים למדינת ישראל באמצעות מתן הטבות חומריות שונות והקלת ההליכים המנהליים של שיבתם . היחסים בין הישראלים היורדים לבין היהודים החיים בקהילות בתפוצות - מורכבים . בדרך כלל , הישראלים היורדים אינם מעורבים בחיי הקהילות היהודיות - כך באירופה , בארצות הברית ובקנדה . לעומת זאת באוסטרליה - הישראלים היורדים משתלבים היטב בחיי הקהילה היהודית . בקרב הדור הצעיר של משפחות היורדים תופעת ההתבוללות הולכת ומתרחבת . מספר העולים ומספר היורדים בשנים 2004-2000

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר