עמוד:272

הנצחת השואה ולקחיה נמשכים בשנת 1986 נחקק בישראל חוק איסור הכחשת השואה , תשמ"ו . 1986- החוק קבע עונש מאסר של חמש שנים על מי שיכחישו את המעשים שביצעו הנאצים כלפי העם היהודי או כלפי האנושות . החוק קבע כי עונש זה יוטל גם על מי שימעיטו במעשים שביצעו הנאצים . ההכרה בייחודה של השואה התבטאה גם בהחלטת העצרת הכללית של האו"ם מנובמבר , 2005 החלטה שקבעה כי 27 בינואר - הוא יום הזיכרון הבינלאומי לשואה . ב27- בינואר 1945 שחרר הצבא האדום את האסירים שהיו במחנה ההשמדה אושוויץ , לכן נקבע יום זה ליום הזיכרון הבינלאומי לשואה . עוד קבעה העצרת כי האו"ם מתנגד להכחשת השואה ויפעל להנחלת לקחיה לדורות הבאים . יום השואה הבינלאומי מצוין בטקסים , בעצרות ובכינוסים במדינות רבות . ב1988- החל משרד החינוך לארגן מסעות לפולין , ובמסגרתם יוצאים מדי שנה אלפי בני נוער לסיורים במחנות ההשמדה ובמקומות שהיו בהן קהילות יהודיות . גם משלחות של חיילים יוצאות לסיור במקומות אלה . מטרת המסעות , תוכנם וחשיבותם בעיצוב זיכרון השואה ובהבניית הזהות הלאומית - שנויים במחלוקת . משפט דמי ַ אניּוק - עוד התמודדות עם זיכרון השואה ב1987- נערך בירושלים משפטו של ג'ון איוואן ָ דמיאני וּ ק והשפיע גם הוא על התמודדות החברה בישראל עם זיכרון השואה . דמיאניוק נולד ב1920- בא וּ קָראינה . בראשית מלחמת העולם השנייה התגייס לצבא האדום והשתתף בקרבות נגד הצבא הגרמני . ב1942- נפל בשבי הגרמנים והועבר למחנה שבויים בפולין . לאחר מכן גויס לחיל הע ֵ זר של הגרמנים , והיה שומר במחנות ההשמדה סֹו בִֹ י ּ ֹור וט ֶבֹ לינקה ְ . בשל אכזריותו הרבה כינו אותו האסירים " איוואן ָ האיֹום . " לאחר המלחמה היגר דמיאניוק לארצות הברית וחי בקליב ְ לנד שבאֹוהיֹו . בשנת 1975 הגיע למשרד המשפטים האמריקני מידע , שג'ון דמיאניוק שיתף פעולה עם הנאצים . תמונתו נשלחה לישראל , וניצולים ממחנה טרבלינקה זיהו אותו כ"איוואן האיום . " לאחר כמה משפטים בעניינו , החליט בית המשפט באֹוהיֹו לשלול את אזרחותו האמריקנית של דמיאניוק , וב1983- החלה מדינת ישראל בהליכים להסגרתו לישראל כדי לשפוט אותו על פי " החוק לעשיית דין בפושעים נאצים ועוזריהם , תש"י . " 1950- בקשת הסגרתו מארצות הברית לישראל התקבלה , ודמיאניוק הגיע לישראל ב28- בפברואר . 1986 משפטו החל כשנה לאחר מכן , ב16- בפברואר . 1987 המשפט נערך לפני הרכב מיוחד של שופטים בבית המשפט המחוזי בירושלים , ובראשו עמד דב לוין - שופט בית המשפט העליון . דמיאניוק הואשם בפשע נגד העם היהודי , פשע נגד האנושות , פשעי מלחמה , פשע נגד בני אדם נרדפים , ורצח . את דמיאניוק ייצג עורך הדין הישראלי יורם ff ֶ פ ְ טל ( בניגוד למשפט אייכמן , שבו לא הסכים שום עורך דין ישראלי לייצג את הנאשם . ( משפטו המתוקשר של דמיאניוק עורר עניין רב בציבור הישראלי , והוא שודר ברדיו ובטלוויזיה . במשפט טענה ההגנה כי הקביעה שג'ון דמיאניוק הוא " איוואן האיום" - שגויה , ומפני שעברו שנים רבות מאז המלחמה אי אפשר להסתמך על זיכרונם של הניצולים . התביעה סתרה טיעונים אלה , וב18- באפריל 1988 נידון דמיאניוק לגזר דין מוות . הייתה זו הפעם השנייה שבה הוטל גזר דין מוות בישראל . בפעם הראשונה הוטל עונש כזה על אדולף אייכמן ( עמ' . ( 267 דמיאניוק הגיש ערעור על פסק הדין , ופרקליטיו הביאו עדויות חדשות שהטילו ספק בטענה שהוא " איוואן האיום . " ב29- ביולי 1993 ז ּ ּכה דמיאניוק מחמת הספק ֵ וגורש חזרה לארצות הברית , אזרחותו האמריקנית הוחזרה לו , אך נשללה ממנו שוב בשנת , 2002 כאשר נחשפו מסמכים חדשים המצביעים על כך ששימש סוהר במחנות השמדה נאציים . בית המשפט להגירה בארצות הברית החליט לגרשו לאוקראינה , אך גירושו עוכב בעקבות ערעורים שהגיש דמיאניוק לבית המשפט האמריקני . במרס 2009 הוציאה גרמניה צו מעצר נגד דמיאניוק , באשמה שסייע בלמעלה מ27- אלף מעשי רצח . ב12- במאי 2009 הוסגר דמיאניוק לגרמניה , כשהוא בן . 89 ג'ון איוואן ָ דמי ַ אניּוק מעיד במשפטו , בנייני האומה , ירושלים , 5 במאי 1987

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר