עמוד:271

מלחמת יום הכיפורים העלתה את החרדה לקיומה של מדינת ישראל לשיא חדש . שר הביטחון משה דיין התייחס למצב המלחמה כדי להמחיש את המצב הקשה של המדינה , והשתמש במושג " חורבן בית שלישי . " המלחמה , שבה נראו חיילים ישראלים מּוב ָ לים בׁשב ֶ ִ י , שינתה את התודעה של " הישראלי הבלתי מנוצח" והבהירה כי עדיין מרחפת סכנה על הקיום היהודי . משערים כי בהשפעת מלחמת יום הכיפורים נוצרו מושגים חדשים בחקר השואה . החל בשנת 1977 החלו חוקרי השואה להשתמש במושג הע ֲ מידה היהודית כדי לתאר את מאבק היהודים בעת השואה . מושג זה החליף את המושג גבורה , שכלל בעיקר את המרד בגטו ורשה ואת מאבק הפרטיזנים היהודים . מעתה גילויי הגבורה הורחבו גם לחיי היום יום . לא רק לחימה מזוינת נתפסה כגילוי של התנגדות לנאצים , אלא כל מעשה שנעשה כדי להפר את מזימתם : שמירה על צ ֶ לם אנֹוש , שמירת מצוות , קיום חיי תרבות וניצחון הרוח . ב . התמורות באופי ההנצחה ובמעמדו של מוסד " יד ושם" - " חוק זיכרון השואה והגבורה , ' יד ושם , ' תשי"ג , " 1953- הטיל את תפקיד ההנצחה על מוסד " יד ושם . " לשם כך הוסמך המוסד ללקט עדויות ולפרסמן , לחקור את נושא השואה ולהנחיל אותו לציבור . מיקומו של " יד ושם" סמוך להר הרצל ולבית העלמין הצבאי - יוצר זיקה בין השואה לתקומה , והופך את השואה מזיכרון פרטי של קורבנות לזיכרון לאומי . התמורה שחלה בעיצוב זיכרון השואה מצאה את ביטויה גם באופיים של טקסי ההנצחה . עד שנות ה70- היה טקס הזיכרון ב"יד ושם" אירוע קטן , ובו הדליקו תלמידי תיכון שש מ ׂ שּוֹות לזכר ששת המיליונים . ב1974- הפך הטקס ב"יד ושם" לאירוע ממלכתי בהשתתפות נשיא המדינה , וכל שנה הוא פותח את יום הזיכרון לשואה לגבורה ומשודר בכל ערוצי התקשורת . גם מוזיאון " יד ושם" השתנה . עד 1973 היה זה מוזיאון קטן , שהכיל בעיקר מסמכים ותמונות של העולם היהודי שחרב . המוזיאון שנפתח ב1973- התמקד בסיפור גורלו של העם היהודי בתקופת השואה , תוך ff ִ ימת דגש על המעבר משואה לתקומה . במוזיאון החדש , שהוקם ב"יד ושם" ב , 2005- התצוגה מתחילה בעולם היהודי ע ֶ ֶרב השואה , ומוצגים בה גם יחידים - חייהם , מאבקם וגורלם . ג . לימוד נושא השואה - אחד הביטויים המשמעותיים לשינוי שחל ביחס לזיכרון השואה היה שילוב נושא השואה בתכנית הלימודים ושינוי הדגׁש ִ ים בהוראת הנושא . בשנות ה50- וה , 60- ההתייחסות העיקרית לנושא השואה הייתה בטקסים לציון יום השואה , ובעיקר הוקראו בהם קטעי ספרות . בספרי הלימוד בהיסטוריה הוקדש למרד המזוין בגטאות מקום מרכזי והוא הוצג כחלק מהאתֹוס הציוני המנוגד להתנהגות היהודים הגלותיים , שהלכו " ּכצאן ֹ לטב ַ ח . " נושאים רגישים ומורכבים , כמו ההנהגה היהודית בשואה , לא נלמדו במסגרת שיעורי היסטוריה . מ1977- התפרסמו תכניות לימודים בנושא השואה , ומ1982- משרד החינוך הורה ללמד את השואה כנושא נפרד ומורחב . נכתבו ספרי לימוד , והודגש בהם המאבק היומיומי לחיים , ולא רק המרד בגטאות . יש הטוענים כי מלחמת יום הכיפורים , היא שגרמה לשינוי בהוראת נושא השואה בבתי הספר . מגמה זו התחזקה עם הקמתו של בית הספר המרכזי להוראת השואה ב"יד ושם" ב . 1994- בית הספר עורך השתלמויות למורים , לתלמידים ולחיילים ומוצגים בהן האופנים הרבים של ההתנגדות היהודית בזמן השואה . לבית הספר מגיעים גם מורים מחו"ל , רבים מהם ממדינות מזרח אירופה , כדי ללמוד על השואה . צעירים ישראלים ב"מצעד החיים 29 , " באפריל 2003 ביום הזיכרון לשואה ולגבורה נערך מדי שנה במחנה ההשמדה אושוויץ שבפולין הטקס המרכזי של "מצעד החיים . " בטקס משתתפים בעיקר צעירים יהודים מישראל ומן התפוצות , חיילי צה"ל וניצולי שואה - והם צועדים מאושוויץ לבירקנאו .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר