עמוד:265

מבזק מרבית ניצולי השואה שעלו לישראל העדיפו לשתוק ולהשקיע את כוחותיהם בשיקום חייהם . עדויות ניצולי השואה נתקלו בתגובות שונות ומנוגדות : הטלת ספק באמינות העדויות , העברת ביקורת על הניצולים , התעלמות מסבלם או רחמים כלפיהם . ב13- במרס 1951 תבעה מדינת ישראל מממשלת גרמניה כספי שילומים על האובדן והסבל שגרמה גרמניה הנאצית ליהודים . העיתוי לתביעה של השילומים נבע מהשינוי שהסתמן במעמדה של גרמניה , ממצבה הכלכלי של מדינת ישראל , ומעמדת בכירים בהנהגת גרמניה המערבית , ובראשם קנצ ְ לר גרמניה , בנושא השילומים . ב30- בדצמבר 1951 החליטה ממשלת ישראל לפתוח במשא ומתן ישיר עם שלטונות גרמניה בנושא השילומים , צעד שהביא לקיומם של שלושה ימי דיונים סוערים בכנסת ולמחלוקת ציבורית קשה בנושא . התומכים בהסכם השילומים טענו כי המדיניות הבינלאומית ביחס לגרמניה השתנתה , כי מעמדה של מדינת ישראל כנציגה הבלעדית של העם היהודי עשוי להתחזק בעקבות המשא ומתן , וכי השילומים יסייעו בכלכלת מדינת ישראל המתפתחת . חקיקה משפיעה על עיצוב זיכרון השואה הוויכוח על השילומים ומשפט קסטנר , העמיקו את נושא השואה בתודעה של אזרחי ישראל . הוסיפה לכך גם ההתארגנות של הניצולים : עוד בשנות ה50- הם הקימו ארגונים לפי מקומות המוצא שלהם , או לפי קבוצות שאליהן השתייכו בזמן המלחמה , כמו לדוגמה : מחנה השמדה , פרטיזנים . הארגונים הללו סייעו להם להתמודד עם הזיכרונות , לשרוד ולהיקלט במדינת ישראל . תהליך החקיקה בישראל חיזק את זיכרון השואה בחברה הישראלית והשפיע על עיצובו . בשנות ה50- נחקקו בישראל שלושה חוקים בנוגע לשואה : א . החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם , תש"י . 1950- לפי חוק זה הועמדו לדין בעיקר יהודים באשמת תפקידים שמילאו ביּודנָרט , במשטרה היהודית בגטאות ו"קא ּ ֹו" - ראשי יחידות עבודה במחנות הריכוז . ב . חוק זיכרון השואה והגבורה , " יד ושם , " תשי"ג . 1953- החוק מציג את החשיבות הלאומית של הקמת המוסד " יד ושם " ואת מטרותיו . ג . חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה , תשי"ט . 1959- עוד באפריל 1951 החליטה הכנסת לפעול לחקיקת חוק שייקרא יום הזיכרון לשואה ולמרד הגטאות . ההחלטה התקבלה בכנסת בעמידת דֹום לזכר הנרצחים . ב1959- התקבל בכנסת " חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה . " שמו של החוק נגזר משמו של " חוק זיכרון השואה והגבורה ' יד ושם , ' תשי"ג . " 1953- ויכוחים מִרים ליוו את הסרת המילים " מרד הגטאות" מׁש ֵ ם החוק , כפי שהוצע ב . 1951- חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה קובע שכ"ז בניסן - הוא יום הזיכרון הממלכתי לשואה ולגבורה . יום זה מנציח גם את רצח העם היהודי וגם את מאבקו לחיים . ארגוני הניצולים פעלו לחקיקת חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה , ובכך היו שותפים לחיזוק זיכרון השואה ולעיצובו . החוק התקבל בכנסת בקריאה שלישית פה אחד . כ"ז בניסן - יום שנועד להנציח את המרד הראשון באירופה הכבושה - מרד גטו ורשה . מרד זה פרץ בערב חג הפסח , י"ד בניסן תש"ג 19 - באפריל , 1943 ונמשך כחודש ימים . הכנסת ביקשה לקבוע את יום הזיכרון לשואה ולגבורה במהלך חודש זה , אבל לא קרוב מדי לחג הפסח . וכך - נבחר יום כ"ז בניסן סמוך ליום שבו פרץ המרד בגטו ורשה .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר