עמוד:255

תמורות במוזיקה בעשורים הראשונים של המדינה ביטאו השירים את הזיקה לארץ ישראל ותיארו נופים ואירועים במדינה . השירים הונחלו במסגרות חינוכיות כמו תנועות נוער , בערבי שירה בציבור , וכן בשיעורי זמָרה בבתי הספר . ב1960- החלה מסורת של פסטיבל הזמר העברי במוצאי יום העצמאות , שנמשכה עד . 1980 פסטיבל הזמר היה בסיס לפסטיבלי זמר רבים אחרים בישראל , כמו פסטיבל הזמר החסידי , ( 1969 ) פסטיבל שירי ילדים ( 1970 ) ופסטיבל הזמר המזרחי . ( 1971 ) מלחמת ששת הימים הניבה יבול של שירי ניצחון ושירי הנצחה . התקופה שלאחר המלחמה הייתה גם תקופת הפריחה של הלהקות הצבאיות , שהופיעו לפני החיילים . שינוי באווירה שהדגישה את שמחת הניצחון החל כבר ב , 1969- עם השמעתו של " שיר לשלום" ( מאת יעקב רוטבליט ויאיר רוזנבלום . ( השיר ביטא תקווה לסיומן של המלחמות ולבֹוא השלום . השיר הושפע מתנועות המחאה האנטימלחמתיות בעולם , והיה ראשיתו של תהליך שבו החלה להימתח ביקורת על הזהות הישראלית ועל ערכי היסוד של דור מקימי המדינה . רבים הזדהו עם מסר השלום שעלה משורותיו של " שיר לשלום , " אך היו שראו בו ביטוי לתבוסתנות . כזה היה ְרחב ְ ע ָ ם זאב ִ י ( גנדי , ( אלוף פיקוד המרכז , שאסר על להקת הנח"ל להשמיע את השיר . שינוי חשוב בתחום המוזיקה ניכר בחדירתם של סגנונות מוזיקליים חדשים , ובראשם סגנון הרֹוק . סגנון זה הופיע בארץ כבר בשנות ה , 50- בצד שירי ארץ ישראל , אך אז הוא נחשב לסגנון זר . שירים " סלֹוניים" בעלי תכנים זרים ולחנים קצּב ְ ִ יים הושמעו במועדונים ובדיסקוטקים , אך רק במהלך שנות ה60- החל סגנון הרֹוק להתקבל בהדרגה במוזיקה הישראלית . סגנון הרֹוק עורר התנגדות כי ייחסּו לו עמדות חתרניות שהיו מזוהות עם " תרבות הנגד" ( תרבות היוצאת נגד הממסד . ( כך למשל , נאסר על להקת " החיפושיות" להופיע בארץ כדי לא "להשחית את הנוער . " בסוף שנות ה60- חל שינוי גם בתוכן הטקסטים העבריים שהולחנו . השירים הישנים עסקו בזהות הישראלית הקולקטיבית ואילו השירים החדשים ביטאו את עולמו של היחיד ומאווייו ַ הפרטיים . באותה תקופה , בהשפעת המוזיקה המערבית , החלו לקום בישראל להקות קצב , ֶ שמיזגו בין אותם שירים עבריים ללחנים ולעיבודים של רוק . השינוי הזה היה חשוב לא רק מבחינה מוזיקלית , אלא גם מבחינה תרבותית - המוזיקה העברית נפתחה למוזיקה המערבית ולתכנים חדשים . סגנון מוזיקלי נוסף שהחל להתפתח בשנות ה70- היה המוזיקה המזרחית . עד אז היא נחשבה למוזיקה נחותה מבחינה תרבותית ולא הושמעה בתכניות הרדיו . היוצרים של המוזיקה המזרחית הפיקו את המוזיקה שלהם באמצעות קלטֹות ( קסטֹות , בלועזית ) ולכן היא נקראה גם " מוזיקת הקס ֵ טֹות . " הזמרים ששרו שירים מזרחיים הופיעו לרוב באירועים פרטיים או במועדוני לילה . בהדרגה , התקבלה המוזיקה המזרחית בחברה יותר ויותר כ"ישראלית" ונחשבה פחות " ערבית . " יוצרים , כמו אב ִ יהו מדינה , ניהלו מאבק ציבורי נגד האפליה של שיריהם ואי השמעתם בתכניות הרדיו . הודות לפעילותם , בשנות ה80- החלה המוזיקה המזרחית להישמע ברדיו . תמורות בתרבות ובאמנות " המלך" - זוהר ארגוב , כוכב הזמר המזרחי , מרכז התרבות ברמלה , 5 בפברואר 1985 להקת הנח"ל בהופעה לפני חיילים , 1969

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר