עמוד:251

מלחמות ישראל נחקקות בזיכרון הלאומי מלחמות ישראל וקרבות מרכזיים בהן נצרבו בזיכרון הלאומי והם מלכדים את הקבוצה הלאומית . המוות בקָרב למען המולדת הוא אחד המרכיבים המעצימים את הזיכרון הלאומי . הטרגדיה האישית מקבלת משמעות לאומית - עניין המקל לעתים על ההתמודדות עם האובדן וה ׁ ּככ וְ ל . מקום מיוחד שמור בזיכרון הלאומי לנופלים במערכות ישראל , ומסייעים לכך מערכת החינוך , התרבות ואמצעי התקשורת . חגים , ימי זיכרון , טקסים , האמנות לסּוגיה הספרות , המוזיקה , הקולנוע , הפיסול והציור - כל אלה יוצרים מסורת חדשה ותורמים לעיצוב הזיכרון הלאומי כזיכרון קֹולקטיב ִ י ולהעברתו מדור לדור . בעקבות כל אלה חרגו ה ׁ ּככ וְ ל והאב ֶ ל על הנופלים מהתחום הפרטי והפכו לנחלת החברה הישראלית כולה . פעולות הנצ ָ חה נעשו בעבר ונעשות היום הן על ידי המשפחות ה ׁ ש ַ ּכּו וְ ת וחברי הנופלים , הן על ידי מוסדות ממשלתיים , כמו " היחידה להנצחת החייל" במשרד הביטחון , גופים מּוניצ ִ יּפ ָ ליים ( גופים שקשורים לרשות המקומית ) ועוד . ההנצחה והזיכרון של הנופלים במערכות ישראל באים לידי ביטוי בדרכים אחדות . דוגמאות : א . יום הזיכרון הכללי לחללי מערכות ישראל - בשנים 1950-1949 התקיימו ביום העצמאות ימי הזיכרון לנופלים במלחמת העצמאות . השילוב בין שני האירועים היה טעון ומורכב , ולכן הוחלט להפריד ביניהם . לקראת יום הזיכרון השלישי , ב1951- גיבשה ועדה מיוחדת את תוכנו של יום הזיכרון . נכללים בו צפירת דומייה , הדלקת עיצוב הזיכרון הלאומי מבזק בשנות ה50- וה60- פעלה ממשלת ישראל , על ידי מערכת החינוך וצה"ל , לעיצוב החברה על פי " מדיניות ּ ּור ההיתּוך , " כדי ליצור זהות ישראלית משותפת . התרבות שאותה ביקשה המדינה להטמיע התבססה בעיקר על התרבות שהתפתחה ביישוב ועל התרבות האירופית . עם הזמן , החלה להימתח ביקורת על מדיניות כור ההיתוך , בעיקר בשל התעלמותה מן התרבויות שהביאו אתם העולים מארצות האסלאם . הפערים החברתיים בין העולים מהארצות השונות התגלו במערכת החינוך . בעת כהונתו של זלמן ארן בתפקיד שר החינוך , אושרה תכנית ה ֵ ר פֹ ְרמה במערכת החינוך , הורחב " חוק חינוך חובה חינם" והונהגה מדיניות האינטגַרצ ְ יה בחטיבת הביניים . מערכת החינוך ניסתה לעודד לימודים תיכוניים באזורי מצוקה על ידי הקמת בתי ספר מקיפים בעיירות הפיתוח והגמשה במבנה בחינת הבגרות . בשנות ה70- קמה מחאה חברתית מאורגנת של בני עדות המזרח , והובילה אותה תנועת "הפנתרים השחורים" שקמה בשנת . 1971 בראש התנועה עמדו ראובן א ּבִ ְרג'ל , סע ַ דיה מְרצ ְ יאנ ֹ ו וְ צ'רלי ּבִ יט וְ ן , ותמכו בהם סטודנטים , עובדים סוציאליים וקבוצות שמאל . תחילה התייחסו נבחרי הציבור למחאת " הפנתרים השחורים" בזלזול , אך בהשפעת המחאה והמודעות הציבורית הוקמה " ועדת ראש הממשלה לילדים ולבני נוער במצוקה" וזורזו החלטות סוציאליות . מאז מלחמת ששת הימים קמו תנועות שעסקו , בין היתר , בעתיד השטחים , ובהן " התנועה לארץ ישראל השלמה , " "גוש אמּונים" ו"שלום עכשיו . "

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר