עמוד:232

מלחמת ששת הימים משפיעה גם על יהודי ברית המועצות מלחמת ששת הימים גרמה להתעוררות לאומית גם בקרב יהודי ברית המועצות . בעקבות המלחמה התחזקה בקרבם השלטון בברית המועצות מקשה על יציאת היהודים גם יהודים מברית המועצות ביקשו לעלות לישראל , אבל השלטונות הסובייטיים התירו רק למעטים מהם לצאת מן המדינה , ובעיקר במסגרת איחוד משפחות . בתקופת נשיאותו של ניקיטה חר ּ ff ְ צ'ֹוב , בשנים 1964-1958 יצאו מברית המועצות כ 7 , 200- יהודים ורק כ 2 , 400- מהם קיבלו א ׁ רֹות יציאה לישראל . למרות הצהרה מפורשת של ff השלטונות , שמי שרוצה לעזוב את ברית המועצות רשאי / ת לעשות זאת - חששו מרבית היהודים מפני הצעדים שיינקטו נגדם אם יבקשו לעזוב , ונמנעו מלהגיש בקשה לעלייה . בנוסף , תהליך קבלת האישור להגירה מברית המועצות היה מורכב ומייגע ַ . לאחר הדחתו של חרושצ'וב מתפקידו ב1964- נמשכה המדיניות שהתירה יציאה של יהודים במסגרת איחוד משפחות . ב1965- אף התקבלה החלטה להגדיל את מספר א ׁשְ רֹות היציאה . בברית המועצות העריכו , שרק יהודים מעטים יבקשו לעזוב את המדינה , אבל להפתעתם מספר הבקשות לאיחוד משפחות שהגיעו מישראל היה גדול בהרבה . יתר על כן , לשלטונות הסובייטיים התברר כי ככל שמאפשרים ליהודים לעזוב , כך גדל מספרם של אלה המבקשים לעזוב . הפתעת הסובייטים גדלה כאשר התברר כי היהודים שביקשו לעזוב היו אזרחים שהשתלבו בברית המועצות - עבדו במשרות חשובות והיו בעלי השכלה אקדמית וטכנולוגית . כתוצאה ממדיניות העלייה של ברית המועצות , בשנים 1971-1965 עלו מברית המועצות לישראל כ24- אלף עולים . המחקר מן תלאֹות ְ המבקשים לעזוב את ברית המועצות המבקשים לעזוב את ברית המועצות חייבים היו להגיש ויזֹוב ) הזמנה ( שהגיע מבן משפחתם בחו"ל המזמין אותם לבוא ולהתאחד עמו . השולח , מתחייב לתמוך בבן משפחתו . הוויזֹוב חייב היה להיות מאושר על ידי נֹוט ְַ ריֹון במקום מגוריו , ולאחר מכן נשלח בדואר לקרוב משפחתו בברית המועצות . מקבל הוויזוב צריך היה לפנות למשרד המקומי של אֹוביר ) המשרד לאשרות ולרישום של משרד הפנים ( לשם מילוי טפסים , ועליו היה להמציא מסמכים פורמליים שונים , שהשגתם יצרה אי נעימות למבקש . הוא חייב היה להודיע לגורמים רבים אליהם היה קשור על רצונו לעזוב את הארץ . היה עליו להביא "ָ קְקט ָ ִרס ְ ט ִ יָקה" - מכתב המתאר את אופיו שנכתב על ידי המנהל במקום עבודתו . כל מבקש היה חייב להמציא אישורים מבתי הספר של הילדים , ממקום מגוריו , אישור שאין למבקש חובות כספיים , אישור מהוריו ובמידה והוא גרוש א ֲ ז ַ י גם אישור מגרושתו . במידה שהיה חבר מפלגה , היה עליו להמציא אישור ממשרד המפלגה המקומי ומהאיגוד המקצועי . לאחר השגת כל האישורים , כאשר כבר נודע לכל החברה הסובבת אותו על רצונו לעזוב , היה עליו להגיש את כל המסמכים למשרד האוביר בתוספת תשלום של ארבעים ר ּ ּבל , ולחכות כשישה חודשים עד לקבלת תשובה פורמלית . במידה שתשובה זו הייתה חיובית , היה עליו להביא , תוך חודש ימים , אישורים המעידים כי סיים את כל ההליכים הפורמליים לעזיבה כגון : שילדיו עזבו את בית הספר , שפינה את דירתו וששילם את חובותיו . ) ב' גור-גורביץ , "מדיניות ההגירה הסובייטית בשנות השישים והשבעים , " בתוך : חיפוש זהות בין התבוללות להגירה : היחסים בין השלטון הצארי , הסובייטי והרוסי לבין היהודים , עמ' ) 182 1 ערכו רשימה של הפעולות שנדרשו לעשות היהודים שביקשו לעזוב את ברית המועצות . 2 מדוע , לדעתכם , ה ִ קשה השלטון הסובייטי על היהודים ? ניקיטה חר וׁ ff ְ צ'ֹוב - ( 1971-1894 ) מדינאי סובייטי . כיהן בתפקיד מזכיר המפלגה הקומוניסטית בשנים 1964-1953 ובתפקיד נשיא בשנים . 1964-1958 בקונגרס ה20- של המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות ב1956- נשא נאום ובו תקף את מדיניות סטלין בברית המועצות . בכך החל בברית המועצות מסע להֹוקעת ַ סטלין . חרושצ'וב הודח מתפקידיו על ידי חבריו למפלגה . מספר העולים מארצות המערב בשנים 1977-1970 . 1 איזה מידע על העלייה מארצות המערב אפשר להפיק מן התרשים ? . 2 אילו שאלות מעלים הנתונים שבתרשים ?

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר