עמוד:221

העולים נקלטים בערים ובמחנות : 1950-1948 כל תהליך של ניתוק מהארץ שנולדים בה ּומעב ֲ ָ ר לארץ חדשה כרוך בקשיים רבים . על המהגרים להיקלט במקום מגורים חדש , ללמוד שפה וחוקים אחרים , לשנות מקור פרנסה ועוד . החוויה הקשה הזו הייתה גם מנת חלקם של עולי העלייה הגדולה . העולים שוּכנו במקום זר , מרוחק ממרכזי ההתיישבות , בלא שהכירו את השפה - ורבים מביניהם נתקלו בקשיים רבים כשביקשו ליצור קשר עם התושבים שקלטו אותם . הפער הגדול בין התקווה להגיע למדינת ישראל העצמאית לבין המציאות שטפחה ְ על פניהם של העולים לאחר העלייה - יצר אווירה קשה של התמרמרות וכעס . חלק קטן מן העולים שהגיעו בגלי העלייה הראשונים שלאחר קום המדינה הסתדר בכוחות עצמו , ואחרים נקלטו בקרב בני משפחתם , אולם ברבים מן העולים טיפלו מוסדות המדינה . בתחילה שוכנו העולים ב"רכוש נטוש" - בתים שננטשו על ידי ערבים בימי המלחמה בירושלים , ביפו ובחיפה ואחר כך בעכו , ברמלה ובלוד . כאשר לא היה עוד מקום במבנים בערים האלה הועברו העולים לאזורים מרוחקים יותר : באר שבע , אשקלון , בית שאן , יבנה ועוד . בהיעדר מקומות קליטה נוספים הופנו העולים בשנים 1950-1948 למחנות עולים . חלק מן המחנות הוקמו במבנים ששימשו קודם מחנות של הצבא הבריטי , כמו למשל בראש העין ובע ֵ ין שְֶ מר . ׁשְ הּות העולים במחנות תּוכננה לפרק זמן קצר ביותר - ימים עד שבועות , פרק זמן שתיעשה בו הקליטה הראשונית שלהם : רישום , בדיקות רפואיות , הפניה למקום דיור . אבל במציאות - השהות במחנות העולים התארכה . הוקמו 35 מחנות עולים , והם נפרסו ברחבי הארץ : עתלית , " שער עלייה , " בית ליד , בנימינה , קריית מוצקין , באר יעקב ועוד . תנאי החיים במחנות העולים היו קשים מאוד : בחלק מן המחנות התגוררו עשרות אנשים באולמות גדולים - בצפיפות רבה , ללא פרטיות ובתנאי תברואה ירודים . במחנות אחרים הצטופפו העולים במבנים ארעיים , בדרך כלל באוהלים . שירותים ומקלחות ציבוריים , ומטבחים מרכזיים שירתו את אלפי העולים במחנות , הרשויות סיפקו את הצרכים הבסיסיים שלהם , והם לא עבדו לפרנסתם . קליטת העולים העולים מגיעים למחנה העולים "שער עלייה" שליד חיפה חלוקת לחם ב"מחנה יונה , " תל אביב , מאי 1948 אולם מגורים במחנה העולים "שער העלייה , " יולי 1949

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר